# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/64/9/

וְעַל־כֵּן הַשְּׁבָטִים כְּשֶׁפָּגְמוּ בִּמְכִירַת יוֹסֵף שָׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים (בְּרֵאשִׁית לז, לא), כִּי עִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁלָּהֶם הָיָה בְּעִנְיַן הַמַּלְכוּת, שֶׁאָמְרוּ שֶׁיּוֹסֵף רוֹצֶה לִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא כַּדִּין, וּלְפִי דַּעְתָּם נִדְמֶה לָהֶם, שֶׁיּוֹסֵף רוֹצֶה לִמְלֹךְ רַק עַל־יְדֵי הָעַזּוּת, חַס וְשָׁלוֹם, וְהֵם רָצוּ לְהִתְגַּבֵּר בָּעַזּוּת שֶׁלָּהֶם נֶגְדּוֹ, עַל־כֵּן שָׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת.

וְכֵן יְהוּדָה אָמַר לְתָמָר (שָׁם לח, יז): "אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן", כִּי עִקַּר הַמִּלְחָמָה בְּעִנְיַן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וּלְהֵפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, כִּי 'בּוֹ עַז - בּוֹ תּוּקְפָא' (בּוֹ יֵשׁ אֶת הַכֹּחַ וְאֶת הַתֹּקֶף), וִיהוּדָה הָיָה צָרִיךְ אָז לְבָרֵר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד וּמָשִׁיחַ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי־זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (תְּהִלִּים כא, ב): "ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ", בְּחִינַת (שְׁמוּאֵל א' ב, י): "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ". עַל־כֵּן אָמַר אָז, "אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים", 'גְּדִי עִזִּים' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר בֵּרוּר הָעַזּוּת הוּא שָׁם בִּבְחִינַת גְּדִי עִזִּים, שֶׁעַל־כֵּן הֵם בָּאִים לְכַפָּרָה בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר, בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּרְגָלִים וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים, שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים שָׂעִיר דַּיְקָא לְכַפֵּר וְכַנַּ"ל. כִּי עִקַּר כַּפָּרַת הָעֲווֹנוֹת עַל־יְדֵי בֵּרוּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵעַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא, שֶׁהוּא עַזּוּת הַגּוּף, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַתַּאֲווֹת כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְבָרֵר, אָז מְהַפֵּךְ עַזּוּת הַגּוּף אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְנִכְלָל בְּחִינַת גְּדִי עִזִּים בַּקְּדֻשָּׁה וּלְהֵפֶךְ לְהֵפֶךְ.

וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָעִנְיָן שֶׁהָיָה בֵּין יַעֲקֹב וְעֵשָׂו בְּעִנְיַן קַבָּלַת הַבְּרָכוֹת, שֶׁעֲצַת רִבְקָה אִמּוֹ הָיָה דַּיְקָא, "וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים" וְכוּ' (בְּרֵאשִׁית כז, ט), כִּי כָּל הַבְּרָכוֹת נִמְשָׁכוֹת עַל־יְדֵי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים כט, יא): "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ" וְכוּ', בְּחִינַת גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים. וְעַל־כֵּן צִוְּתָה רִבְקָה אִמּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים וִיתַקֵּן וִיבָרֵר אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהַכְנִיעַ עַזּוּת דְּסִטְרָא־אַחֲרָא שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת עֵשָׂו אִישׁ שָׂעִיר. וְלִזְכּוֹת לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְעַל־יְדֵי־זֶה יְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מִשָּׁם, כַּנַּ"ל.

וְכֵן בְּשִׁמְשׁוֹן כְּתִיב (שׁוֹפְטִים טו, א): "וַיִּפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ בִּגְדִי עִזִּים", הַיְנוּ כַּנַּ"ל. כִּי שִׁמְשׁוֹן הָיָה רוֹצֶה אָז לְהִתְגַּבֵּר עַל פְּלִשְׁתִּים שֶׁמָּשְׁלוּ בְּיִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם רַק עַל־יְדֵי עַזּוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (יד, ד): "כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ" וְכוּ'. וְעַל־כֵּן הָיָה עִסְקוֹ בִּגְדִי עִזִּים וְכַנַּ"ל, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכָה לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, עַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עָלָיו, שֶׁאֶצְלוֹ נֶאֱמַר יְרִידָה, וּבִיהוּדָה כְּתִיב עֲלִיָּה – (בְּרֵאשִׁית לח, יג): "הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה" וְכוּ', כִּי יְהוּדָה זָכָה לְבָרֵר בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ מָשִׁיחַ, שֶׁהוּא עִקַּר עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְכוּ', כַּנַּ"ל.