# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/65/11/

ועל־כן אסור לאכל בשר בחלב, כי החלב התירה התורה בחיים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בכורות ו:), כי החלב נמתקת בעת ההולדה בשביל חיות וקיום הולד בעת קטנותו, אבל החיות הנמשך לולד בחייו, בפרט בימי יניקתו, אינו ממקום הגבה כל־כך, הצריך לגמר תקונו, כי אי אפשר לקבלו בחייו, רק הוא מקבל חיות כראוי לו לחיות בו, כדי שיחיה ויתקים הימים שצריך להתמהמה בזה העולם כפי הברור שצריך הצדיק לגמר על ידו, ואחר כן, אחר יציאת נפשו על־ידי השחיטה, אז נמשך עליו ממדרגה הגבה ביותר, כפי הצרך לגמר תקונו וכנ"ל. וגם אחר השחיטה עדין צריך הבשר תקון על־ידי אכילת האדם בברכה בכונה כראוי, ואי אפשר לאכלו, כי־אם על־ידי הבשול באש הנמשך גם־כן מבחינת מלכות, שהוא השכל הנ"ל, שנקרא לבת אש (כמו שכתוב שם). ועל־כן צריך לבשל מאכלי ישראל באש של ישראל דיקא ובשולי עכו"ם אסורים, כי הבשול הוא גמר התקון שיהיה ראוי לאכילה, ואי אפשר לתקנו כי־אם על־ידי אש של ישראל עם קדוש, שנמשך מהשכל הנ"ל, שהוא בחינת לבת אש, כנ"ל.