# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/65/12/

ועל־כן אסור לבשל בשר בחלב, כי הבשר אי אפשר לגמר תקונו, כי־אם על־ידי מדרגה גבה שנמשך על כל בעל חי אחר יציאת נפשו על־ידי הצדיק האמת בשביל גמר תקונו, אבל החלב אף־על־פי שנתתקן ונמתק בחיים, אבל לא נתתקן כי־אם בבחינת חיות הבעל חי בחייו בשביל קיומו בעת יניקתו וקטנותו, ועל־כן כשמתערב הבשר עם החלב בעת הבשול הוא פגם גדול מאד, כי אז צריך הבשר לבוא לגמר תקונו, שצריכין להמשיכו ממדרגה הגבה ביותר, וכשהוא נתערב עם החלב שהוא בחינת חיי עולם־הזה - חיות הבעל חי בחייו בימי קטנותו, שהוא בבחינת מחין דקטנות דיניקה. אזי מתעורר ביותר הרע שבשניהם, כי הבשר אינו יכול להתברר ולהתתקן על־ידי הברור של החלב, כי גמר התקון אחר יציאת הנפש צריך שיהיה ממקום גבה יותר כנ"ל. והחלב אינו יכול לקבל התקון של הבשר, כי הוא גבה ממנו הרבה. וכשאינם יכולים לקבל התקון זה מזה, אזי נעשה תערבת גדול ונתעורר הרע שבשניהם, שצריכים עדין לבררו, כי הרע מתעורר ביותר בעת גמר התקון, כידוע, ועל־כן אסורים בשר וחלב לערבם יחד, ועקר האסור מדאוריתא בעת הבשול, כי אז הוא גמר התקון על־ידי בחינת לבת אש, שהוא השכל הנ"ל, שצריכין שלא יהיה שם תערבת - שלא יקלקל את הבשר הצריך גמר התקון על־ידי מדרגה הגבה ביותר, על־ידי שיערבו עם החלב שתקונו נמשך ממדרגה נמוכה ואזי נתקלקלים זה מזה, וכנ"ל.