# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/65/15/

וכן האדם, אי אפשר שיתתקן על־ידי הקטן במעלה שמחו בחינת מחין דקטנות, בחינת חלב אמו. וזהו מרמז גם־כן במצוה זאת, "לא תבשל גדי" וכו', כי המעשים טובים של האדם הם רמוזים בבחינת גדי, כמו שכתוב ביצחק (בראשית כז, ט): "קח לי שני גדיי עזים טבים ואעשה אותם מטעמים לאביך כאשר אהב", שמרמז על המעשים טובים של ישראל, כמו שכתוב בזהר הקדוש (תקוני־זהר תקון כא, נב.): "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" (בראשית כז, ד) – מפקודין דעשה וכו' (ממצוות עשה), וזה לא תבשל גדי וכו', כי הבשול מרמז על גמר התקון, הינו שאין אתה יכול לגמר התקון של מעשים טובים שלך על־ידי בחינת חלב אמו, שהוא בחינת המחין והשכל של הרב הקטן במעלה, כי לא די שלא יתקנך, אלא אף גם יקלקל אותך, כנ"ל.

וזהו ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך - כי גוף האדם נקרא אדמה, כמו שכתוב (בראשית ב, ז): "וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה", וכל המעשים טובים שעושה בחייו הם בבחינת ראשית ובכורים, כי האדם צריך להעלות ולהביא להשם־יתברך ראשית ובכורים מאדמתו שהוא גופו, כי מכל דבר שהגוף אוכל ונהנה - צריך מתחלה להביא הראשית והבכורים להשם־יתברך, כי אסור לאכל קדם שיתפלל על דמיו (ברכות י:), וגם צריך להפריש בכורים ממש, וכל מתנות כהנה ועניים ושאר תקוני המאכל, ולברך עליו קדם שיאכל ויהנה גופו ממנו, וכל זה בכלל ראשית ובכורים, שהם בחינת כלל התורה. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה א, ד): "בראשית", בשביל בכורים שנקראים 'ראשית', וגם אמרו (שם): בשביל התורה שנקראת 'ראשית'. כי הכל אחד, כי הבכורים שנקראים ראשית הם בחינת כלל התורה והמצוות, כי זה כלל התורה שיביא ראשית והבכורים מאדמתו וגופו להשם־יתברך, כדי שעל־ידי־זה יתקדש גופו שלא יהנה שום הנאה בעולם־הזה כי־אם בשביל השם־יתברך.

וזהו ראשית בכורי אדמתך – שהם המעשים טובים של האדם - תביא בית ה' אלקיך – שהוא הבית־המקדש, ששם מאיר אור הפנים שמחיה את השכל הנ"ל של השגות אלקות שממשיך הצדיק האמת, הינו כי באמת גם המעשים טובים של האדם צריכין תקון גדול קדם שיהיו ראויין לעלות לפניו יתברך שיזכה על ידם לתכלית הנצחי המקוה שהוא השגת אלקות. וזה אי אפשר כי־אם על־ידי הצדיק האמת הגדול במעלה כנ"ל, שיכול להמשיך החיות מאור הפנים וכו', כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, וזהו ראשית בכורי אדמתך – שהם המעשים טובים שלך, תביא בית ה' אלקיך – דהינו להבית־המקדש ולמסרם להכהן שהוא בחינת הצדיק האמת שרק הוא יכול לתקנם וכנ"ל, אבל לא תבשל גדי בחלב אמו – שלא תרצה לתקן מעשיך על־ידי בחינת חלב אמו, שהוא בחינת הקטן במעלה שלא יקלקל אותם יותר כנ"ל, כי עקר התקון על־ידי אור הפנים שממשיך הצדיק האמת, שזהו בחינת ראשית בכורי וכו' תביא בית ה' וכנ"ל, ועל־כן נסמך פסוק זה לפסוק: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה' - שזהו בחינת מה שצריכין להעלות השכל הנ"ל לאור הפנים, שבשביל זה צריכין להתקרב להרבי הגדול במעלה ביותר, שזהו בעצמו בחינת ראשית בכורי וכו' תביא בית ה' לא תבשל גדי בחלב אמו וכנ"ל, ועל־כן נסמכו זה לזה – "סמוכים לעד לעולם, עשויים באמת וישר", ברוך ה' לעולם, אמן ואמן, ועין היטב בהתורה 'מישרא' הנ"ל קשר ענין זה.