# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/65/17/

וזה בחינת פורים שהוא הכנעת המן־עמלק, כי עמלק הוא בחינת כלליות הארבע מלכיות, שהוא כנגד השכל הנ"ל שנקרא ד', כמו שכתוב שם (באות ה): שלפעמים נופל הד' ונעשה מזה, חס ושלום, ממשלת ארבע מלכיות, שעקרם הוא עמלק וכו'. ועל־כן עקר התגרות המן היה במרדכי, שהוא הצדיק האמת הגדול במעלה מאד. ורצה לעקרו ולהעבירו לגמרי, חס ושלום, ועל־ידי־זה יעקר חס ושלום גם את כל ישראל התלויים בו, להשמיד, להרג, לאבד, חס ושלום, ועל־כן התפאר בעשרו, כמו שכתוב (אסתר ה, יא): "ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו", וכן אחשורוש עשה משתה והראה את עשר כבוד מלכותו וכו', כי העשירות והממון הם כנגד השכל הנ"ל, כמו שכתוב שם (באות ד), שאי אפשר לבוא לזה השכל כי־אם על־ידי שונא בצע וכו', עין שם.

אבל השם־יתברך הפיר עצתם וקלקל מחשבתם על־ידי גדל כחו של מרדכי הצדיק האמת שעסק בתפלה, וזעק "זעקה גדולה ומרה" (אסתר ד, א), וכן הכניס בישראל שיזעקו ויתפללו להשם־יתברך בכל עיר ועיר, וגם עסק בתורה הרבה עם ישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מנחות סה.): שהיה פותח בדברים ודורשן, כי היה יודע להוכיח את ישראל כפי העזות והתורה של כל אחד, שכמו כן היתה תפלתו (כמו שמבאר בהתורה הנ"ל), ועל־ידי־זה נתגלה חסד, בחינת 'אסתר חוט של חסד משוך עליה' (מגלה יג.), ועל־ידי־זה חתך מהם את הארבע בחינות מלכות, בחינת השכל הנ"ל, בבחינת חתכו לד', ועל־ידי־זה השפיל את המן־עמלק עד עפר והשיב לו גמולו בראשו.