# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/65/19/

וזהו בחינת גדל עצם השמחה של פורים, ששמחים אז יותר מכל הימים טובים. וכמו שהזהירו רבותינו ז"ל (מגלה ז:): 'חיב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', כי מבאר בהתורה הנ"ל, שצריכין להחיות השכל הנ"ל על־ידי שמחת הרגלים שהוא בחינת אור הפנים וכו', עין שם, אבל עקר השמחה של יום טוב, שהוא אור הפנים, זוכין רק בבית־המקדש על־ידי שעולין לשם ברגלים, כמו שכתוב שם. אבל עתה בעוונותנו הרבים חרב בית־המקדש וערבה כל שמחה, אבל בחמלתו יתברך חמל עלינו והקדים לנו רפואה למכה, שנתן לנו את ימי הפורים האלה קדם השלש רגלים שמתחילין מפסח, כי פורים הכנה לפסח שהוא ראש לשלש רגלים כמו שכתב אדמו"ר ז"ל (סימן עד תנינא), הינו כי על־ידי קדשת פורים אנו ממשיכין עלינו בחינת הארת הצדיק הגדול במעלה הנ"ל, שהוא בחינת הארת מרדכי כנ"ל, שעל־ידי־זה יכולין לרפאות גם החולה הגדול ביותר, ועקר הרפואה על־ידי השמחה, כמו שכתוב בהמעשה של יום הששי וכו' (ספורי מעשיות י"ג), שרפואת הבת מלכה שהיא כלל נפשות ישראל, שהם בחינת בת־מלך פנימה, רפואתם על־ידי שמחה, כי הוא יכול להמשיך הארה גדולה כל־כך, עד שיכול לשמח גם החולים ביותר על־ידי דרכי נפלאות התגלות תורתו הקדושה. והשמחה היא עקר החיות, שעל ידו מחיין השכל הנ"ל של השגות אלקות.

וזה בחינת שחיבין להשתכר ולשמח בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, שיגיע על־ידי תקף השמחה למעלה מהדעת, לתכלית שרש הקדשה העליונה במקום שאין שם שום אחיזה להרע כלל, עד שאין שיך שם לומר "ארור המן וברוך מרדכי", כי בכל מקום שיש אחיזה לקלפה, אפלו אם הוא במעלה העליונה, ששם האחיזה של הקלפה דק מן הדק שיך שם לומר 'ארור המן', שהוא דקות הקלפה הנאחזת שם, ו'ברוך מרדכי' – שהוא עצם הקדשה באמת, אבל מרדכי בחינת הצדיק הנ"ל - עולה על הכל, עד שזכה לבטל אחיזת הקלפות עד תכלית המעלה, עד שעלה למקום שאין להם שם אחיזה כלל, וזכה להמשיך הארה זאת לעולם, לדורות, וזהו בחינת הארת פורים שצריכין לשתות ולשמח אז עד שיעלה לשם, לבחינה הנ"ל, ששם אין שיך 'ארור המן' ו'ברוך מרדכי', כנ"ל.

ומשם נמשכת השמחה של פורים, שעל־ידי עצם השמחה הנמשכת משם יכולין לשמח גם עתה בגלות המר הזה בכלל, וכן בפרטיות הגלות שהוא גלות הנפש של כל אחד ואחד, ומגדל ההארה הזאת יכולין לשמח כל הנפשות אפלו בתקף הגלות, כי הצדיק הגדול במעלה הנ"ל, בעמקות חכמתו הרמה מאד ממשיך שמחה גם עליהם, שזה עקר החיות של השכל הנ"ל, שעל־ידי־זה ממשיך השגות אלקות. ועל־ידי השמחה שממשיכין בפורים, על־ידי עצם ההארה הנ"ל, על־ידי־זה ממשיכין שמחה על כל הרגלים, שנזכה להרגיש שמחת יום טוב גם עתה שאין לנו בית המקדש, ועל־כן פורים הכנה לפסח שהוא ראש השלש רגלים, וכנ"ל.