# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/65/8/

וזהו אל תאמין בעצמך עד יום מותך (אבות ב, ד) - 'בעצמך' דיקא, כי כשהוא בעצמו, דהינו שחולק עצמו מהצדיק האמת בודאי אין לו להאמין בעצמו, כי יפל באין סומך וכנ"ל, וזהו אל תאמין בעצמך עד יום מותך - כי אי אפשר להתקרב ולנק מהצדיק האמת, כי־אם על־ידי מסירת נפש ממש, כאשר רואין בחוש גדל המניעות והיסורין שצריכין לעבר על כל מי שרוצה להתקרב לנקדת האמת, שצריך לסבל יסורין עד דכדוכא של נפש, ועל זה נאמר (תהלים מד, כג): "כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה", וכמובן בהענין שספר הוא ז"ל: 'כשבא נשמה קדושה לעולם' (בסימן קנב), וסים שם: 'ועל־ידי מסירת נפש אפשר לדבק' וכו' (עין שם היטב), וזהו אל תאמין בעצמך עד יום מותך - הינו מי שממית עצמו על דברי תורה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות סג:): 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה', דהינו, שמשבר כל המניעות וסובל יסורין ומסירת נפש ממש בשביל להתקרב להצדיק האמת ולתורתו הקדושה ואז הוא בטוח ממכשול, כי בכל מה שיעבר עליו - ישאר על עמדו, כמו שכתוב (תהלים מד, כ): "כי דכיתנו במקום תנים וכו'. אם שכחנו שם אלקינו וכו' הלא אלקים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב כי עליך הרגנו כל היום" וכו'.

ועין לקמן (אות כה) מה שכתבנו בענין פרה אדמה על פסוק (במדבר יט, יד): "זאת התורה אדם כי ימות באהל", שדרשו רבותינו ז"ל על זה: 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה' - שעקר שצריכין להמית עצמו, דהינו למסר נפשו בשביל האהל, דהינו להתקרב להצדיק האמת וכו', עין שם. ועל־פי זה מבאר היטב ענין זה: ואל תאמין בעצמך עד יום מותך, עד שתקים "אדם כי ימות באהל", דהינו להמית עצמך ולמסר נפשך בשביל להיות באהל הצדיק האמת ולהתקרב אליו. ואז לא תהיה בעצמך, כי תהיה מקשר ונכלל בהצדיק האמת ואז תהיה בטוח ממכשול. עין לקמן ותבין].