# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1005/65/9/

וכל ההולדות של האדם, וכל הבעלי חיים - כלם נמשכין מהשכליות הנ"ל, שהצדיק ממשיך ומוליד שכליות משכל עליון לשכל תחתון בשביל השגות אלקות. ומשם נמשך כל קיום העולם וכל ההולדות שבכל העולם, כי ההולדה היא מהשכל, כידוע, כי כל ההולדות שבעולם, כלם בשביל לגלות השגת אלקותו בעולם מדור לדור, כי "כל פעל ה' למענהו" (משלי טז, ד), וכל מה שברא השם־יתברך - הכל לכבודו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא לח.). וכן כל קיום העולם הכל לכבודו, כדי להכיר אותו יתברך. כי כל מה שנעשה ונולד בעולם - הכל בשביל הצדיק האמת, כי זה כל האדם, כי כל העולם כלו לא נברא ונתקים אלא בשביל זה, ולצות לזה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ו:).

נמצא, שכל ההולדות נמשכין מהצמצומים והשכליות הנ"ל, ומחמת שכנגד כל צמצום ושכל - יש כנגדו בחינת קלפת עמלק כנ"ל - מזה נמשך חבלי לדה. וכמובן בדבריו ז"ל, שאמר אחר התורה הנ"ל, ועל־ידי־זה נתבטל קשוי הולדה, כמו שכתוב שם (בסימן קלה), שמדבר מהתורה הנ"ל, כי ההולדה בבחינת חתכו לד' (כמו שמבאר שם). ועל־כן עקר ההולדה על ידי החסד [(כמו שמבאר במקום אחר (סימן ב תנינא)]. כי על־ידי החסד נמשך בחינת חתכו לד', שמשם ההולדה.

כי כשנגמר ההולדה - נמשך חסד גדול, מאחר שעל־ידי־זה יתגלה על־ידי הצדיק השגות אלקות יותר. ועל־ידי החסד הזה נמתקין הדינים שהיו נאחזים בהצמצומים. ועל־ידי המתקת הדין 'דם נעכר ונעשה חלב' - ומשם נשתלשל ונמשך החלב שנתהוה בשעת ההולדה אצל כל הבעלי חיים, וזה החלב הוא מזון הולד וקיומו בימי קטנותו ויניקתו, כי אז אין להולד עדין כח לאכל שאר מאכלים שצריכין ללעסם ולטחנם בשניו, והזמין לו השם־יתברך חלב אמו לנק ולהתקים אז.