# א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1007/62/1/

והנה 'עוף דא מט"ט', כמובא בתקונים (הקדמה ב:), ובחינת מט"ט הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע, שהוא בחינת כשר ופסול, טמא וטהור וכו'. וכתיב (בראשית ב, יז): "מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" וכו', וכל הדברים שהם בבחינת "עץ הדעת טוב ורע" - שמערב טוב ורע, אסור לנו לאכל מהם. ועל־כן עקר תקון כל אכילותינו הוא על־ידי תורה שבעל־פה שנמסרה לצדיקים, שהיא בחינת ששה סדרי משנה, שהם מבררים הטוב מן הרע, המתר מן האסור וכו'.

ועל־כן אנו מצוין לעשות ככל אשר יורו אותנו הצדיקים והחכמים האמתיים אשר בכל דור ודור, כמו שכתוב (דברים יז, יא): "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" – 'אפלו אומר לך' וכו' (רש"י שם). כי בכל דור ודור צריכין לברר ברורים להעלות הטוב מן הרע שנתערבו על־ידי חטא עץ הדעת שאכל אדם הראשון (פרי־עץ־חיים קריאת שמע פרק ג). ואין כח ביד כל אדם לברר כי־אם על־ידי הצדיק האמת אשר בכל דור ודור, כי אנשים פשוטים אשר עדין לא זכו לתשובה גמורה בשלמות כנ"ל, ואין להם ניחא עדין כנ"ל, הרי הם בעצמם עדין בבחינת עץ הדעת טוב ורע, כי עדין הם מערבים פעם כשר וכו' כנ"ל. ועל־כן בודאי אין בידם לבדם כח לברר הטוב מן הרע, כי־אם הצדיק האמת אשר בכל דור, אשר כבר דחה הרע לגמרי והוא בבחינת שבת כנ"ל, הוא יש לו כח לברר הברורים והניצוצות שיש בכל דבר, דהינו לברר הטוב מן הרע, ההתר מן האסור וכו'. ועל־כן כל אכילותינו בכשרות - עקר התקון והברור שלהם הוא על־ידי צדיקי הדור, אשר להם נמסרה התורה שבעל־פה, אשר בידם כח לברר, כנ"ל.

כי אף־על־פי שמפרש בתורה כל המצוות, עם כל זה מהתורה בעצמה אין יכולים לידע דבר, כי־אם על־ידי הצדיקים והחכמים אשר להם נמסרה התורה שבעל־פה אשר הם יודעים פרטי כל דבר ודבר איך להתנהג בכל דבר ודבר כפי צרך הברור של אותו דבר. וזה עשה השם־יתברך בכונה, ולא באר כל דבר בפרוש בתורה שבכתב, רק צוה לסמך דיקא על חכמי הדור, כי באמת בכל דור ודור צריכים לברר ברורים חדשים עד ביאת משיח, כמובא. וברור כל דבר אי אפשר כי־אם על־ידי הצדיקים שהם חכמי הדור, אשר הם כבר דחו הרע לגמרי כנ"ל, אבל אנשים אחרים אשר עדין לא דחו הרע לגמרי והם פעם כשר וכו' כנ"ל - אין להם כח לברר כנ"ל. ואפלו על־ידי התורה אין בידם כח לברר, כי 'זכה – נעשה לו סם חיים, לא זכה - נעשה לו סם מות' (יומא עב:) חס ושלום, ועל־כן בלעדי הצדיקים האמתיים שבכל דור ודור - אין אנו יכולים להרים ידינו ורגלינו לעשות איזה דבר בכשרות, כי אין אנו מבינים דרכי התורה כלל, כי־אם על־ידי הצדיק האמת, כי 'לא זכה' וכו' כנ"ל, מאחר שעדין לא זכינו לדחות הרע לגמרי וכו', כנ"ל.

ועל־כן עשה השם־יתברך בכונה, ולא באר פרטי דינים של שום מצוה בתורה שבכתב, כדי שנדע, שאנו צריכין לסמך רק על צדיקי הדור כנ"ל, וכמו שכתוב: "לא תסור" וכו'. כי עקר הברור בכל דור ודור נעשה רק על־ידי צדיקי הדור, אשר להם נמסרה התורה שבעל־פה, אשר על ידה מבררין הטוב מן הרע, כי תורה שבעל־פה היא בחינת ששה סדרי משנה, שהם כנגד בחינת כשר ופסול וכו', כי על־ידי ששה סדרי משנה מבררין הכשר מן הפסול וכו', שהוא בחינת ברור הטוב מן הרע, אבל זאת התורה שבעל־פה נמסרה רק לצדיקים שהם חכמי הדור, כי רק בידם יש כח לברר, כי הם כבר דחו הרע לגמרי, כנ"ל.

וזה שרמזו רבותינו ז"ל, במצוה זו של עוף טהור ואמרו: 'עוף טהור נאכל במסרת', כי עוף דא מט"ט כנ"ל. ומאחר שהוא בבחינת מט"ט, שהוא בחינת עץ הדעת, אם־כן אי אפשר לאכלו, כי "מעץ הדעת טוב ורע לא תאכלו ממנו" כתיב. ועל־כן אי אפשר לנו לאכלו כי־אם על־ידי צדיקי וחכמי הדור אשר להם נמסרה התורה בעל־פה, וזהו 'נאכל במסרת'. ובאמת שאר דברים גם־כן אי אפשר לנו לאכל כי־אם על־ידי חכמי הדור כנ"ל. רק בכאן גלתה לנו התורה ביותר, מאחר שעוף הוא יותר בבחינת עץ הדעת טוב ורע כנ"ל. ועל־כן גלתה לנו התורה במצוה זו ביותר שאנו צריכין לסמך רק על חכמי הדור. ועל־כן לא בארה התורה סימני עוף טהור כל עקר, למען נדע, כי אנו צריכין לסמך רק על חכמי הדור אשר בידם כח לברר ברור עץ הדעת כנ"ל. וזה גלתה לנו התורה במצוה זו ביותר, מאחר שעוף הוא בבחינה זו, כי עוף דא מט"ט, שהוא בחינת עץ הדעת, אשר עקר התקון והברור שלו הוא על־ידי תורה שבעל־פה שנמסרה לחכמי הדור, כנ"ל.