# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1007/62/2/

גם באמת ברור כל הדברים הנאכלים הוא מרמז גם־כן במאמר זה, כי גם כל הדברים שבעולם, כלם יש בהם תערבת טוב ורע, מבחינת עץ הדעת, כמובא. ואנו צריכים לבררם על־ידי תורה שבעל־פה שנמסרה לצדיקים כנ"ל. ועקר הברור על־ידי האכילה שעל ידה מבררין הניצוצות שיש בהמאכלים. וזהו 'עוף טהור נאכל במסרת', כי הטוב שבעץ הדעת זה בחינת עוף טהור, כי עץ הדעת הוא בחינת עוף כנ"ל והוא כלול טוב ורע, הינו טמא וטהור, כשר ופסול וכו'. נמצא, שהטוב שבעץ הדעת הוא בחינת עוף טהור, וכל אכילותינו שאנו אוכלים צריכה להיות בבחינת הטוב שבעץ הדעת, שזהו בחינת עוף טהור כנ"ל. וזה אי אפשר כי־אם על־ידי צדיקי הדור אשר להם נמסרה התורה שבעל־פה כנ"ל. וזהו 'עוף טהור נאכל במסרת' כנ"ל, הינו כל האכילות של ישראל בכשרות, שהם בחינת עוף טהור בחינת הטוב שבעץ הדעת. זה נעשה רק על־ידי הצדיקים, אשר להם נמסרה התורה שזהו 'נאכל במסרת', הינו על־ידי הצדיקים אשר להם נמסרה התורה, כנ"ל.

גם 'מסרת' מרמז כי אלו הצדיקים אשר כבר דחו הרע לגמרי אשר להם נמסרה התורה, הם מוסרים נפשם בשביל ישראל (כמבאר במאמר הנ"ל). וזהו בחינת 'במסרת', הינו על־ידי הצדיקים שיש להם מסירות נפש בשביל ישראל, אשר להם נמסר התורה שבעל־פה כנ"ל, כי באמת עקר תקון וברור אכילותינו הוא רק על־ידי צדיקים אלו, אשר הם מוסרים נפשם בשביל ישראל, כי בשעת האכילה אנו צריכים לברר ברורי הטוב מן הרע ובודאי אין בידינו כח לזה כנ"ל, רק על־ידי הצדיקים אשר מוסרים נפשם בשביל ישראל. והעקר מסירת נפש שלהם הוא רק לתקן את ישראל - לדחות הרע מהם ולקשרם אל הטוב, שזהו עקר האהבה והרחמנות שיש להצדיק על ישראל. ובשביל זה הוא מוסר נפשו בעדם לדחות הרע מהם ולקשרם אל הטוב. ועל־כן רק על־ידי כח זה הצדיק אנו יכולין לאכל בכשרות, דהינו לברר הטוב מן הרע, הטהור מן הטמא וכו', שזהו בחינת עוף טהור כנ"ל, וזהו 'עוף טהור נאכל במסרת', הינו על־ידי הצדיק שמוסר נפשו בשביל ישראל, אשר לו נמסרה התורה שבעל־פה, על ידו אנו יכולים לאכל בבחינת עוף טהור, הינו בחינת הטוב והטהור שבבחינת עץ הדעת, שהוא בחינת 'עוף השמים', כמובא.