# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1007/63/2/

ועל־כן נח הצדיק, כשרצה לדעת אם כבר נכנעו ונתבטלו מימי המבול, שלח את העופות לחקר ולידע על ידם דיקא, כי מי המבול זה בחינת פגם הברית, בחינת (בראשית ו, יב): "כי השחית כל בשר את דרכו" וכו'. ונח היה צדיק, 'וצדיק הוא מאן דנטיר ברית' (זהר נח נט:), וזכה לבחינת שמירת הברית בשני הבחינות, בבחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה, בבחינת (בראשית ו, ט): "אלה תולדות נח נח" – 'נח לעלא, נח לתתא' (זהר שם), הינו בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה. ועל־כן נצל ממי המבול. והצלתו היה על־ידי התבה. ותבת נח זה בחינת דבורים קדושים, כמובא (סימן קיב), כי הדבור מאיר בכל מקום ומתגבר ומכניע מי המבול, בבחינת (בראשית ז, יח): "ותלך התבה על פני המים" וכו', כי הדבור הוא בחינת 'צפרתא דקאי עד קרסליה במיא ורישיה מטי לצית שמיא' וכו'. ועל־כן כשרצה נח לדעת אם קלו מי המבול, אם נכנע הרע והתחיל להתעורר ולהתנוצץ איזה טוב, שלח את העוף, דהינו היונה, "לראות הקלו המים" וכו' (בראשית ח, ח), כי העופות הם בבחינת דבור, בחינת צפרתא הנ"ל, שעל־ידי־זה עקר הברור של עץ הדעת טוב ורע, כי הדבור מאיר בכל מקום, כנ"ל.