# הלכה א

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1014/61/

על־פי המאמר "כי תצא למלחמה" וכו', בלקוטי תנינא בסימן פב, עין שם כל המאמר.

ובקצור, כתיב, "אחור וקדם צרתני" - זה בחינת 'כסדר' ו'שלא כסדר'. 'קדם' - הוא בחינת 'כסדר', בחינת אלף־בית 'כסדר', 'ואחור' - הוא בחינת תשר"ק, 'שלא כסדר'. וזה בחינת אדם וחוה - 'כסדר' ו'שלא כסדר', הויה במלוי אלפין גימטריא מ"ה - אד"ם, וחוה - היא בחינת מלכות וכו'.

וזה שאנו רואים שלפעמים הולך לאדם 'שלא כסדר', כי שלמות כל הדברים אינו אלא כשהם מקשרים ומיחדים בו יתברך, כי השלמות והמלוי הוא החיות, כי איבר שנסתלק ממנו החיות, אזי נקרא "חסרון", והחיות - היא המחין והשכל, כמו שכתוב (קהלת ז, יב): "החכמה תחיה" וכו', 'והחכמה' היא בחינת מה - כ"ח מ"ה וכו', נמצא, זאת הבחינת מלכות־חוה כשהיא מקשרת לאדם, לבחינת מ"ה, הינו להקדוש־ברוך־הוא - אזי יש לה שלמות וכו', וזהו (תהלים כד, א): "לה' הארץ ומלואה" - כשהארץ, הינו בחינת חוה־מלכות מקשרת לה', אזי הוא במלואו ובשלמות, ומי שמחלק בחינת חוה־מלכות לעצמו – שאומר: 'אנא אמלך', בזה הוא מחלק ומפריד אותה מהקדוש־ברוך־הוא, אזי אינה בשלמות, כי עקר חיותה - מ"ה, הינו השכל וכנ"ל, וכשהוא מחלק את מלכות לעצמו, אזי הולך לו 'שלא כסדר', כי הוא בתוך בחינת 'שלא כסדר', הינו מלכות־חוה תשר"ק. וכשזאת הבחינת חוה מקשרת להאדם, הינו להקדוש־ברוך־הוא, אזי הולך לו 'כסדר', כי 'באתר דאית דכר - נוקביה לא אדכר תמן' (במקום שיש זכר – הנקבה לא מזכרת שם) (זהר חקת קפג:). נמצא, בחינת חוה 'שלא כסדר', נתבטלים על־ידי האדם 'כסדר', ובחינת 'כסדר' נקרא יו"ד וכו'. וכשמחלק את ה'דלת' לעצמו וכו', אזי נעשית לו 'שלא כסדר' דו"י וכו'. יעשה תשובה וישפיל את עצמו ויהיה בחינת מ"ה וכו', ואזי נחזר חוה לבחינת אדם, לבחינת מ"ה ונעשה 'כסדר', הינו אחור וקדם וכו'.

ועקר התשובה הוא בחדש אלול, בארבעים יום שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ועשה דרך כבושה לתשובה וכו', כי משה קשר עצמו אפלו לפחות שבישראל וכו', גם בכל עליה ועליה מצא שם השם־יתברך, וזה בחינת חיריק וסגול וכו', בחינת (שמות לג, כג): "ושכתי כפי וכו' וראית את אחרי" וכו' וכו', עין שם כל המאמר והבן היטב, כי עמק מאד מאד: