# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1017/61/3/

ועל־כן אלישע שהיה לו שלמות לשון־הקדש, בחינת (מלכים ב ב, ט): "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" (כמו שכתב רבנו שם). על־כן זכה שלא נראה זבוב על שלחנו, כי הזבובים שהם שקצים - הם הפך משלמות לשון־הקדש כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות י:): "איש [אלקים] קדוש [הוא] עבר עלינו תמיד" (מלכים ב' ד, ט) - 'שלא ראתה זבוב על שלחנו ולא קרי על סדינו'; כי זה תלוי בזה, כי מה שנשמר ונצל מקרי, הוא על־ידי שלמות לשון־הקדש (כמו שכתב רבנו שם). ומחמת זה בעצמו לא נראה זבוב וכו' כנ"ל. וזהו גם־כן שלמדו רבותינו ז"ל ממקרא זה בעצמו, שהכנסת אלישע היה כהקרבת תמידין, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם): איש קדוש וכו' כל המכניס [תלמיד־חכם בתוך ביתו כאלו הקריב תמידין] וכו', כי תמיד הוא מכניע התולע, שמשם באין כל הזבובים והשקצים כנ"ל, ועל־ידי הכנסת צדיק בחינת אלישע נצולין מן התולע, כי הוא בחינת הקרבת התמיד, עין במאמר 'בני לן ביתא' וכו' (בסימן כח).