# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1017/63/2/

ועל־כן אומרים פרשת התמיד קדם התפלה בעת שמתקנין עולם העשיה, כידוע. כי על־ידי עולת תמיד מעלין הניצוצות מעמקי הקלפות ומעלין אותן אל הקדשה. וכל זה על־ידי בחינה הנ"ל, בחינת "ואיה השה לעולה" שעל־ידי־זה מעלין כל הניצוצות מעמקי הקלפות לקדשה העליונה, לבחינת 'איה' כנ"ל, שזהו בחינת עולת תמיד שהוא אותיות 'תולע', דהינו שמהפכין מ'תולע', שהם מקומות המטנפים של החיצונים, לבחינת עול"ת כנ"ל. ועל־כן 'סלוקא דקרבנין עד אין־סוף' (עלית הקרבנות היא עד אין־סוף) (זהר פקודי רלט.), כי מעלין הניצוצות מעמקי הקלפות ממקומות המטנפים בבחינת ירידה תכלית העליה, ועולין לבחינת איה שהוא מאמר סתום, שהוא בחינת אין־סוף, שזהו בחינת "ואיה השה לעולה" וכו' כנ"ל, הינו השה של עולת תמיד, כנ"ל.