# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1017/63/4/

ועל־כן קין כשאמר (בראשית ד, יד): "הן גרשת אתי היום וכו', ומפניך אסתר" וכו', כי קין עשה תשובה, כמו שמובא בזהר הקדוש (תקוני־זהר תקון סט, קיח:): 'וכד תב בתיובתא' וכו' (וכאשר שב בתשובה), וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ויקרא־רבה י, ה). כי קין פגם מאד מאד, כי התגבר בו מאד זהמת הנחש בחינת (זהר בראשית נד.): 'קינא דמסאבותא' (מדור הטמאה), בחינת מקומות המטנפים, וראה בעצמו שהוא רחוק מאד מכבודו יתברך, ועל־כן אמר שאין לו שום מקום בעולם וכו' כנ"ל, כי אלו המקומות הם בחינת בלי מקום כנ"ל, ועל־כן אמר: "הן גרשת אתי" וכו', כי אין לו שום מקום בעולם. וזהו "ומפניך אסתר", דהינו שהוא רחוק ונסתר מפניו יתברך, דהינו מכבודו יתברך, ועל־ידי־זה בעצמו שהסתכל בעצמו וראה שהוא רחוק מכבודו יתברך וכו' כנ"ל, על־ידי־זה זכה לבחינת 'איה' וכו' כנ"ל, וזה שכתוב (בראשית ד, טו): "וישם ה' לקין אות", ודרשו רבותינו ז"ל (תנחומא בראשית י): 'שזרח לו קרן' - קרן זה בחינת קרן השופר, שהוא בחינת שופר של אילו של יצחק, שהוא בחינת "ואיה השה לעולה", הינו כנ"ל. וזהו שכתוב בתקונים (תקון סט, קיח:): 'וכד תב בתיובתא כדין וישם ה' לקין אות', כי בחינת הבקשה והחפוש "איה" מקום כבודו כנ"ל - זה עקר התשובה (כמבאר במאמר הנ"ל), ועל־ידי־זה זכה לעלות בתכלית העליה לבחינת איה מאמר סתום כנ"ל, שהוא בחינת אות הנ"ל, שהוא בחינת קרן השופר של אילו של יצחק, שהוא בחינת "ואיה השה לעולה", כנ"ל.