# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1017/64/6/

נמצא, שעשיה בחינת עפר - שם עקר אחיזת החצים הנ"ל, שהם בחינת התגברות הקלפות והסטרא־אחרא, ועל־כן כל מה שסמוך יותר לארץ - נאחז בו הזהמא ביותר. ועל־כן התולעים השורצים על הארץ, שסמוכים לארץ ביותר מכל הבעלי חיים, כי שורצים ורומשים על הארץ ממש, ועל־כן כלם אסורים, שאין בהם שום מין המתר באכילה, כי כלם אסורים משום שרץ השורץ על הארץ, 'השורץ על הארץ' דיקא, כי שם אחיזת הסטרא־אחרא ביותר, בחינת (ישעיה סה, כה): 'ונחש עפר לחמו', בחינת (בראשית ג, יד): "ועפר תאכל כל ימי חייך". ועל־כן משם כל העשרה מיני חצים הנ"ל כנ"ל, ועל־כן כלם אסורים, אבל התולעים שבתלוש כל זמן שלא פרשו, שאינם בכלל השורץ על הארץ, על־כן הם מתרים, כי עקר האסור של התולעים הוא מחמת ששורצים על הארץ, ששם עקר אחיזת הסטרא־אחרא, בחינת החצים הנ"ל, כנ"ל.