# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1064/62/6/

ועל־כן עבודה־זרה של ישראל בתחלה קדם שנעשה עבודה־זרה צריכה עבדות יותר, עד שתהיה נעשית עבודה־זרה ותאסר, כי אינה אסורה עד שתעבד, כי ישראל בשרשן הם רחוקים לגמרי מפגם עבודה־זרה, חס ושלום, כי ישראל הם בחינת נפש, בחינת רוחניות והם רחוקים בשרשן מגשמיות לגמרי, והם למעלה מכל העולמות כלם, והם כלולים ומיחדים בו יתברך לבד, כי ישראל עלה במחשבה תחלה (בראשית רבה א, ד).

כי עקר אחיזת העבודה־זרה הוא רק בגשמיות העשיה, ששם עקר אחיזת הפסלת והטנוף שהוא עבודה־זרה, כי העבודה־זרה הוא מדברים חמריים, "עץ ואבן מעשה ידי אדם" (דברים ד, כח). ועל־כן עקר אחיזת העבודה־זרה הוא רק בהעכו"ם אשר אחיזתם בגשמיות העולם, כי הם נקראים "עשו", שהוא לשון עשיה, גשמיות, כי משם אחיזתם, כי הם בחינת גוף וחמר כנגד ישראל שהם בחינת נשמה וצורה כנ"ל. ועל־כן נאמר בהעבודה־זרה, "אשר חלק להם", כי העבודה־זרה נמשכת מחלקם ושרשם, כי חלקם ושרשם הוא גשמיות העשיה, שמשם אחיזת העבודה־זרה.

ובזה אפשר להבין מה שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק: "אשר חלק להם", שהקשה להם. וכי חלק להם השם־יתברך אותם שיעבדו אותם, והלא גם הם מזהרין שלא לעבד עבודה־זרה? ועל־כן פרשו רבותינו ז"ל (מגלה ט:) "אשר חלק להם" (דברים לב, ט) - להאיר להם. ולכאורה קשה להבין פרושם, וכי להם לבדם נתנו להאיר, הלא גם אנו צריכין השמש והירח וכו' להאיר לנו. ואדרבא, כל העולם ומלאו לא נברא אלא בשבילנו? אך באמת, מחמת שעקר אחיזת העכו"ם הוא רק מגשמיות העולם אשר משם אחיזת העבודה־זרה, על־כן נקרא העבודה־זרה "חלקם", כי משם חלקם ושרשם, מבחינת גשמיות אשר משם אחיזת העבודה־זרה. וזהו "אשר חלק להם" - להאיר להם, כי גשמיות ההארה של כל צבא השמים בודאי לא נתן לחלקנו כלל כי־אם לחלקם לבד, כי חלקנו הוא רק השם־יתברך לבד, כמו שכתוב (דברים לב, ט): "כי חלק ה' עמו", וכמו שכתוב (תהלים טז, ה): "ה' מנת חלקי וכוסי וכו', חלקי ה' אמרה נפשי" וכו', ואפלו בכל הדברים הגשמיים - אנו צריכים להתדבק בהשם־יתברך, להעלות מקור חיותם להשם־יתברך לבד, כי אין לנו חלק בגשמיות של שום דבר כי־אם ברוחניותו וחיותו לבד. ומחמת זה אנו רחוקים לגמרי מהעבודה־זרה, שהיא נאחזת בגשמיות ופסלת העשיה לבד. ועל־כן נאמר בישראל: "אלהים לא ידעום ולא חלק להם", כי בודאי אין לנו שום חלק כלל בהעבודה־זרה, שהיא נאחזת בגשמיות החמר לבד כנ"ל, כי ישראל הם בחינת נפש, בחינת רוחניות לבד כנ"ל, אבל עכו"ם שאחיזתם בגשמיות העולם ועל־כן יש להעבודה־זרה אחיזה אצלם כנ"ל. וזהו 'אשר חלק להם' - להאיר להם, כי גשמיות ההארה הוא מחלקם לבד. ומזה בעצמו נמשך אחיזת העבודה־זרה כנ"ל. ונמצא מישב שפיר הפסוק על־פי פשוטו, שנראה, שקאי על העבודה־זרה בעצמו. ודברי רבותינו ז"ל, שאמרו, 'אשר חלק להם' - להאיר להם, כי הכל אחד, כי זה תלוי זה בזה כנ"ל.