# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1064/62/8/

ועל־כן על שפיכת דמים גם־כן יהרג ואל יהרג, כי זה מצד הסברא, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין עד.): 'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי' וכו', כי העקר מה שנפש מישראל דוחה כל המצוות, הוא מחמת שכל אחד מישראל כלול מכל התורה כלה, והוא בחינת נפש כנגד כל העולם וכו' כנ"ל. ועל־כן בודאי אין דוחין נפש מפני נפש. ואפלו אם זה האדם צדיק וכשר יותר מחברו, אף־על־פי־כן אין דוחין נפש מפני נפש, כי כל אחד מישראל על־ידי חזק אמונתו לבד הוא בחינת נפש וחיות של כל העולם כנ"ל. ועל־כן כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, דהינו שיש לו אמונה בהשם־יתברך, אנו צריכין אותו שיתקים בעולם ואין דוחין אותו להרגו מפני חברו אפלו אם הוא גדול ממנו, כי מי יודע גדל כחו של זה בענין חזק האמונה, כמו שאנו רואין בחוש, שלפעמים הקל שבקלים ימסר נפשו על קדוש ה' יותר מגדול שבישראל. ועל־כן אין דוחין נפש מפני נפש לעולם, כי כל אחד מישראל כל זמן שיש לו אמונה צריכין אותו שיתקים בעולם, כי כל אחד מישראל מכריע העולם להשם־יתברך לפי בחינתו על־ידי אמונתו לבד, ואי אפשר לנו להעריך בין נפש ונפש, כי מי יודע הכח של כל אחד בשרש אמונתו. ועל־כן אם הוא אפיקורוס ואין לו אמונה באמ ת - מצוה להרגו, כי מורידין אותו ולא מעלין, כי עקר יסוד כל התורה כלה הוא האמונה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, והוא עקר חיות וקיום כל העולמות כלם, כמו שכתוב (תהלים לג, ד): "וכל מעשהו באמונה", וכמו שכתוב (חבקוק ב, ד): "וצדיק באמונתו יחיה".