# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1064/63/12/

וזה בחינת (שמות ל, יב): "כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו" וכו', דהינו שקלים לקרבנות צבור, כי קרבנות הם בחינת שבירת המדמה כנ"ל. ועל־ידי השקלים שנותנין לקרבנות שהם בחינת צדקה, על־ידי־זה מאירין הגונין ונכנע המדמה וכו' כנ"ל. ואז מרים כל אחד את חברו וכו' כנ"ל. וזה, "כי תשא את ראש בני ישראל", בחינת נשיאת ראש, להרים כל אחד ואחד למקומו ומדרגתו, שזה עקר מצות המספר, לספר את ישראל על־ידי השקלים כדי שיכללו זה בזה ויאירו זה לזה, כדי שיעלה ויתנשא כל אחד ואחד למקומו ומדרגתו. ועל־כן צריכין לתן כל אחד צדקה, דהינו שקלים לקרבנות צבור, שעל־ידי־זה מאירין הגונין ונכנע המדמה וכו' ומרים ומנשא כל אחד את חברו כנ"ל. ועל־כן צריכין לתן השקלים בכל שנה ושנה, כדי לתקן ולהעלות את הזמן בחינת מספר שנים שיכלל בבחינת למעלה מהזמן וכנ"ל.