# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1064/63/15/

וזה שכתוב בגדלת מרדכי (אסתר ח, טו): "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב" וכו'. זה בחינת פאר הגונין שחזרו אל הקדשה, שמרדכי הצדיק זכה לכל אלו הגונין שהם בחינת בגדי ישע כנ"ל, שזהו בחינת "לבוש מלכות תכלת" וכו', שעל־ידי־זה היה עקר הישועה, על־ידי שחזרו ונתגלו הגונין בקדשה אצל מרדכי הצדיק וכנ"ל.

וזה שכתוב (אסתר ה, יא): "ויספר להם המן את כבוד עשרו" וכו', כי ספר להם שיש לו עשירות גדול, וסבר, שהגונין עלאין כבושין אצלו, ועל־ידי־זה אין כח אל הסטרא דקדשה, שהוא מרדכי וישראל, להתגבר כנגדו וכנ"ל, אבל השם־יתברך חמל על עמו ונתהפך מהפך אל הפך, שחזר כל העשירות וכל הגונין למרדכי, כמו שכתוב: (אסתר ח, ב): "ותשם אסתר את מרדכי על בית המן", שמרדכי קבל כל העשירות של המן. ואזי חזר העשירות אל הקדשה ונתגלו הגונין עלאין שהם גדלת הבורא יתברך, ועל־ידי־זה זכו להכניע ולהשפיל העמלקים שהם הסטרא־אחרא ולהעלות ולנשא את ישראל, כי עקר הכנעת הסטרא־אחרא, שהוא בחינת המדמה, הוא על־ידי התגלות הגונין שבעשירות דקדשה וכנ"ל.