# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1064/63/17/

וזה בחינת תקף השמחה של פורים, כי כשנתגלין הגונין שהם בחינת "בגדי ישע" וכו', שזהו בחינת פורים כנ"ל, אזי השמחה גדולה ועצומה מאד. וכל מה שנתגלין פאר הגונין יותר ונכנע הרע שבמדמה יותר, אזי השמחה נגדלת יותר ויותר, כי פאר הגונין הם עקר גדלת הבורא יתברך כנ"ל. וכל מה שנתגלה תפארתו וגדלתו יתברך יותר - בודאי השמחה גדולה ביותר, כי זה עקר השמחה שבכל השמחות כשנתגלה גדלתו ותפארתו יתברך, כמו שכתוב בפסוקים רבים ב"הודו לה' קראו בשמו". ובמזמור "לכו נרננה", שאומרים בכניסת שבת, מעצם השמחה שתהיה לעתיד כשתתגלה גדלתו ותפארתו יתברך, כמו שכתוב (דברי הימים־א טז, לא): "ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך" וכו'. וכן בפסוקים רבים שם. וכן מהתחלת המזמורים אלו עד הסוף - כלם מיסדים על ענין גדל השמחה מהתגלות גדלתו יתברך, כמו שכתוב (תהלים צה, א-ג): "לכו נרננה לה' נריעה וכו', בזמירות נריע לו, כי אל גדול ה'". ורנה וזמרה הם בחינת שמחה [כידוע וכמבאר במקום אחר (סימן כד)].

וכן כל המזמורים מדברים שם מגדלת הבורא יתברך ומעצם השמחה שצריכין לשמח בגדלתו ובשמו יתברך, כמו שכתוב (תהלים צז, יב): "שמחו צדיקים בה' וכו' ה' מלך תגל הארץ" וכו'. כי אלו מזמורי "לכו נרננה" שאומרים בכניסת שבת, נתיסדו גם־כן להכניע המדמה שמתגבר כשעולין אל הקדשה, דהינו מחמת שצריכין לצאת מששת ימי החל ולעלות לקדשת שבת. על־כן נתיסד לומר המזמורים אלו שמדברים מגדלת הבורא יתברך, כדי להכניע הקלפות שמתגברים כשעולים מדרגא לדרגא, כמו שנתיסד לומר 'הודו' שמדבר מגדלת הבורא יתברך ומגדל השמחה בו יתברך, מחמת שצריכין לעלות מעשיה ליצירה, וכנ"ל בהתורה הנ"ל.

וזה בחינת (תהלים פט, יז־יח): "בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו, כי תפארת עזמו אתה" וכו', שעל־ידי ההתפארות שנתגלה, על־ידי־זה נמשך שמחה בחינת "בשמך יגילון כל היום" וכו'. וזהו 'ובצדקתך ירומו', כי עקר ההתפארות שהוא פאר הגונין נתגלה על־ידי צדקה וכנ"ל.

וזהו (ישעיה סא, י): "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני". 'בגדי ישע', 'מעיל צדקה', זה בחינת פאר הגונין שנתגלין על־ידי צדקה, כמבאר היטב בהתורה הנ"ל על פסוק זה, עין שם. ועל־ידי־זה, 'שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי', כי עקר הגדלת השמחה הוא על־ידי־זה כנ"ל. ועל־כן מחמת שבפורים נכנע המדמה ביותר, שזהו עקר מפלת המן־עמלק, על־ידי התגלות הגונין, על־ידי רבוי הצדקה שנותנין אז, ועל־ידי מצות שקלים שמקדימין לפורים, שעל־ידי־זה עקר הנס של פורים כנ"ל. על־כן אז השמחה גדולה ועצומה מאד, כי על־ידי התגלות הגונין שהם גדלת הבורא יתברך נתגדלה השמחה מאד, כנ"ל.