# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1064/63/18/

וזה בחינת השכרות של פורים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (מגלה ז:): 'חיב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', כי שכרות הוא בחינת שנה, בחינת התגברות המדמה, כמו שרואין בחוש שהשכור מתגבר בו בלבול המדמה ומדבר דברי שטות שבאין מבלבול המדמה. ועל־כן צריכין להתרחק מהשכרות מאד מאד, כדי שלא יתגבר בו המדמה שמשם כל התאוות רעות כנ"ל, אבל בפורים שאז הכנעת המן־עמלק, הכנעת הרע שבמדמה כל־כך עד שאין השכרות מזקת כלל ביום הזה, אדרבא, על־ידי השתיה מתקנין המדמה שיהיה נכלל בקדשה, ומהפכין מרע לטוב, כי בפורים נכנע הרע שבמדמה כל־כך, עד שיכולין על־ידי רבוי השתיה להפך המדמה דיקא אל הקדשה.

כי יין יש בו שני בחינות, זכה - משמחו, לא זכה - משממו (יומא עו:). והכל כפי ברור המדמה, שמי שאינו זוכה לברר המדמה מרע לטוב אזי היין משממו, כי שממון הוא בחינת שגעון, בחינת בלבול המדמה, אבל מי שזוכה, דהינו שכבר הכניע הרע שבמדמה, אזי היין משמחו. וזהו בחינת השתיה של פורים, שאז הכנעת המדמה על־ידי התגלות הגונין, ואזי השמחה גדולה מאד על־ידי־זה כנ"ל. ועל־כן אז השתיה בבחינת "יין המשמח".

וזהו 'חיב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', כי המן הרשע הוא בחינת הרע שבמדמה שבכל המדרגות כלם, כי הוא מזרע עמלק שהוא כלול מכל הרע והקלפות שבכל המדרגות כלם בבחינת (במדבר כד, כ): "ראשית גוים עמלק" כנ"ל, כי בכל דרגא ודרגא מתגבר ומתפשט המדמה. והמן הרשע כלול מכל הרע שבכל המדרגות וכנ"ל. והוא התגבר אז על ישראל בהתגברות גדול מאד, כי כח המדמה, שהם הקלפות שבכל דרגא אינם יכולים להתגבר כי־אם כפי המדרגה שבקדשה, ואזי יש כח ובחירה באדם להתגבר כנגדה. אבל המן הרשע היה כלול מהרע שבמדמה שבכל המדרגות, ורצה להתגבר על כל אחד מישראל בכח הרע שבמדרגות הגבוהות ממנו. ובודאי אין כח באדם שבמדרגה התחתונה לעמד כנגד הקלפה שבמדרגה הגבה ממנו, מכל שכן כנגד הקלפות שבכמה וכמה מדרגות הגבוהות ממנו. והמן הרשע, ימח שמו, שהוא הרע שבכל המדרגות רצה להתגבר על כל אחד מישראל, בכח הרע שבכל המדרגות שהיה כלול מהם. ועל־כן היה בלתי אפשר לעמד כנגדו, כמו שכתוב (תהלים קכד, ב): "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם". ודרשו רבותינו ז"ל (מגלה יא.): ומנו? המן.

כי איתא בדברי רבנו ז"ל (שיחות הר"ן סימן פ): שבני אדם יכולין למנע מהקדשה יותר מהבעל־דבר שהוא היצר־הרע, כי היצר־הרע של כל אדם אינו רק כפי מדרגתו, שכל אחד יש לו יצר הרע מאיזה עולם כפי מדרגת האדם, אבל בן אדם כלול מהכל, על־כן יש לו כח למנע יותר, עין שם. ובפרט המן הרשע, ימח שמו, שכלול מכל הרע שבכל המדרגות, ורצה להתגבר על כל אחד מישראל בכח הרע שבכל המדרגות. ואפלו על האדם שבמדרגה התחתונה רצה להתגבר בכח הרע שבכל המדרגות הגבוהות ממנו ואיך אפשר לעמד כנגדו. ועל־כן רצה "להשמיד ולהרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן" וכו', כי רצה להתגבר כנגד כל ישראל מגדול ועד קטן, מחמת שהיה כלול מהרע שבכל המדרגות, וכן הוא בכל דור ודור.

וזהו בחינת עצם המלחמה שבכל דור, כי הבעל־דבר כשמתלבש בבני אדם קשה מאד מאד לעמד כנגדם, מחמת שבני אדם כלולים מכל המדרגות ויש להם כח למנע יותר מהיצר־הרע וכנ"ל, ועל זה נאמר (תהלים קכד, ב): "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם", בודאי כשקם אדם על אדם למנעו מדרך החיים - קשה מאד מאד לעמד כנגדו לולי ה' יהיה בעזרו.

וזהו תקף הנס הנפלא והנורא מאד של פורים, כמבאר בכל הספרים מתקף נפלאות הנס הגדול הזה הגדול מכל הנסים, וכל המועדים בטלים וימי הפורים לא נבטלים (מדרש משלי פרק ט), כי אז היה בלתי אפשר לעמד נגד המן, מחמת שהתגבר נגד כל אחד בתקף הרע שבכל המדרגות.

על־כן חמל השם־יתברך על ישראל ועשה להם נס נפלא על־ידי ששלח להם אז מושיע ורב, את מרדכי היהודי שהיה ההפך מהמן, כי מרדכי היה כלול מקדשת התגלות הגונין עלאין שבכל המדרגות, כי בכל דרגא ודרגא כשצריכין להכניע הרע שבמדמה - צריכין לגלות הגונין שהם גדלת הבורא יתברך, ובודאי כפי המדרגה שצריכין לעלות אליה - כמו כן צריכין לגלות הגונין, ומרדכי היה כלול מקדשת התגלות הגונין שבכל המדרגות כלן, ועל־כן היה לו כח להכניע את קלפת המן שהוא הרע שבמדמה שבכל המדרגות, שנכנע על ידי קדשת התגלות הגונין שבכל המדרגות, שזהו בחינת מרדכי, כי מרדכי הוא בחינת (שמות ל, כג): "בשמים ראש" - 'מר דרור', שתרגומו, מירא דכיא, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (חלין קלט:), הינו שמרדכי הוא בחינת ראש הבשמים של שמן המשחה, שבו נמשח המשכן וכליו והכהנים ומלכים ובגדי כהנה והמשכן וכו', כלם הם בחינת התגלות הגונין עלאין, כי כל הגונין עלאין היו במשכן וכליו ובבגדי כהנה, שהם בחינת "זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן" וכו' וכנ"ל. ועל־כן שם היו מקריבין כל הקרבנות שהם הכנעת המדמה, כי שם נכנע המדמה על־ידי שנתגלו שם כל הגונין, שעל־ידי־זה עקר הכנעת המדמה וכנ"ל.

ועקר התגלות קדשת כל אלו הגונין שבמשכן וכליו ובגדי כהנה וכו', הכל לא היה מאיר ומתגלה כי־אם על־ידי שמן המשחה, שבו נמשחו כלם, ועל־ידי־זה נתקדשו בקדשתן, כי כל המשכן וכליו וכו' לא נתקדשו בקדשתן עד שנמשחו בשמן המשחה. ועקר קדשתם הוא על־ידי שנתגלה והאיר בהם התגלות הגונין שהם עקר גדלת הבורא יתברך, שמשם עקר הקדשה, כי בכל מקום שמתגלה גדלת הבורא יתברך יותר, שם חלה הקדשה ביותר, כמו שכתוב: "והתגדלתי והתקדשתי" וכו'.

נמצא, שקדשת כל המשכן וכליו וכו', שהכל היה על־ידי התגלות הגונין שהם גדלת הבורא וקדשתו יתברך, הכל היה על־ידי שמן המשחה שהוא בחינת מרדכי, שהוא בחינת "בשמים ראש" - 'מר דרור' וכו', שממנו נעשה שמן המשחה. נמצא, שמרדכי כלול מקדשת כל הגונין שבכל המ דרגות כלם, מאחר שעל ידו עקר הארת הגונין שבכל ציורי המשכן, כי המשכן וכליו היו כלולים מכל המדרגות שבכל ישראל, שכלולים בקומת אדם, כידוע שכל המדרגות בכלל הם קומת אדם, כמבאר בכתבים. והמשכן היה בבחינת קומת אדם, כמו שכתוב בזהר הקדוש (תקוני־זהר יג.): 'ציורא דמשכנא כציורא דאדם'. ועל־כן היה המשכן כלול מכלם כנ"ל. ומרדכי שהוא ראש הבשמים של שמן המשחה שמשם עקר קדשת המשכן, הינו עקר התגלות הגונין שבכל פרטי המשכן. על־כן היה כלול מקדשת הגונין שבכל המדרגות.

ועל־כן נתן לו השם־יתברך כח להכניע ולהשפיל את המן הרשע, ימח שמו, ולהציל כל אחד ואחד מישראל מידו מקטן ועד גדול, כי כמו שהמן מתגבר בכל דור כנגד כל אחד מישראל אפלו כנגד הקטן במעלה, הוא מתגבר כנגדו בכח הסתות ופתויים ודמיונות ומניעות ובלבולים בלי שעור, הנמשכין ממדרגות הגבוהות ממנו הרבה הרבה. כמו כן שולח השם־יתברך בכל דור צדיק שהוא בחינת מרדכי, שכלול מכל המדרגות שבקדשה, שיש לו כח להאיר אפלו בהפחות שבפחותים הארה נפלאה ועצומה מאד מאד הנמשכת ממדרגות גבוהות ממנו הרבה מאד. ועל־ידי־זה הוא מצילו מקלפת המן שרוצה להתגבר כנגדו בכח הקלפות הגבוהות ממדרגתו וכנ"ל. וזאת ההארה של מרדכי הצדיק אנו זוכין בכל דור ודור בכל שנה בימי הפורים האלה, כמו שכתוב (אסתר ט, כח): "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור" וכו',

כי זאת עקר המלחמה שיש לכל אדם בכל דור ודור, שמלבד היצר־הרע שלו ותאוותיו הרעים שיש לו מעצמו, שצריך מלחמה גדולה והתגברות גדול לעמד כנגדם, נוסף על זה עומדים נגד כל אחד בני אדם הרבה הרוצים למנעו מדרך החיים.

ויש בענין זה שנויים הרבה לאין מספר, כי לפעמים הבעל־דבר מתלבש עצמו אפלו באיש כשר. ולפעמים באיזה צדיק שמכניס בלבו לחלק על דרך הישר, שרוצה לכנס בו, כי הבעל־דבר מבלבל העולם הרבה בכל דור, ועקר התגרותו הוא על הדרך הישר שהורו לנו הצדיקים השלמים הגדולים במעלה ביותר, שהם כלולים מכל המדרגות שבקדשה, והוא מתלבש עצמו בבני אדם דיקא, לחלק על צדיקים גדולים כאלו ועל הדרכים ישרים ונכונים שגלו בעולם ומהפך האמת ומתגבר על־ידי־זה על האדם הקטן במעלה בסברות וקשיות ובלבולים הנמשכין ממדרגות הגבוהות ממנו, שעל־ידי־זה קשה לעמד כנגדו, אם לא בכח הצדיק הגדול במעלה שהוא בחינת מרדכי, בחינת "בשמים ראש" - שכלול מכל המדרגות שבקדשה, שמאיר בנו הארה נפלאה ועצומה ממדרגות הגבוהות למעלה למעלה יותר, שעל־ידי־זה יש לנו כח אפלו להקטן שבקטנים לעמד כנגד המונעים הרבים. כי קדשת הצדיקים, בחינת מרדכי, עולה למעלה על כל המדרגות, עד תכלית הקדשה ששם מתבטלת הקלפה שבמדמה לגמרי.

כי מבאר לעיל, שבכל דרגא ודרגא יש שם דמיונות וקלפות אלו, וכשאדם רוצה לעלות מדרגא לדרגא, אזי מתגברים מחדש הקלפות שבמדרגה וכו' כנ"ל. אבל יש צדיקים גבוהים במעלה כל־כך, עד שנכללו בתכלית הקדשה העליונה, כי כבר שברו הקלפות שבכל דרגא ודרגא, עד שכבר נכללו בתכלית תכלית הקדשה העליונה, ששם הוא בטול כל הקלפות לגמרי. וזה בחינת קדשת מרדכי היהודי כנ"ל. וזאת ההארה מתגלה בפורים, וזה בחינת 'חיב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', דהינו שמגדל השמחה יעלה למדרגה גבה כל־כך, עד שיאיר בו הארת פורים, שהוא הארת מרדכי, בשרשו העליון, ששם אין שום קלפה ורע שבמדמה לגמרי. ועל־כן אין שיך שם לומר ארור המן וברוך מרדכי, כי בכל המדרגות שיש שם קלפה וקדשה שהם בחינת המן ומרדכי - שיך לומר ארור המן, שהוא הקלפה, וברוך מרדכי, שהוא ה קדשה. אבל בשרש הקדשה העליונה - שם בטול המדמה והקלפה לגמרי ושם אין שיך כלל ארור המן וברוך מרדכי מחמת ששם כלו קדש, כלו טוב. וזהו בחינת הארת פורים שהוא הארת מרדכי, שהוא אור גדול ונורא מאד שאינו מאיר בשום יום טוב כי־אם בפורים, כמבאר בכתבי האר"י ז"ל (פרי־עץ־חיים פרק ה), הינו כנ"ל, כי זה האור כלול מהקדשה שבכל המדרגות עד תכלית הקדשה העליונה ששם בטול הקלפה לגמרי. וזהו עד דלא ידע וכו', כי שם כלו טוב, וכנ"ל.

שיך לעיל