# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1064/63/21/

וזה בחינת (שמות יז, יד): "כתב זאת זכרון בספר", זכרון הוא בבחינת המדמה, כמו שאמר רבנו ז"ל במקום אחר (סימן יט), הינו ברור המדמה. וזה בחינת קריאת התורה, שאין קורין בתורה פחות משלשה אנשים, וכל אחד אינו קורא בפחות משלשה פסוקים (מגלה כא.־כג:), הכל כדי להכניע המדמה ולעלות אל השכל שכלול משלשה בחינות הנ"ל, שהם, שכל בכח ושכל וכו' כנ"ל. ועל־כן כל התורה משלשת, כמו שאמרו (שבת פח.): 'בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאה' וכו'. וכן (שמות טו, כב): 'כשהלכו ישראל שלשה ימים בלא תורה נתיגעו' וכו'. ותקנו שיהיו קורין בשני וחמשי, כדי שלא יעברו שלשה ימים בלא תורה, הכל כדי להכניע המדמה ולעלות אל השכל שכלול משלש בחינות הנ"ל. וזה בחינת שלש קדשות, כי השכל נקרא קדש, כידוע, ועל־כן יש שלש קדשות, בחינת קדשת השכל שכלול משלש, שהם, שכל בכח וכו', כנ"ל.

"מועד מועדים וחצי" (דניאל יב, ז). עדן ועדנין ופלג עדן (שם ז, כה), זה בחינת מעוט הזמן שיתגלה השכל של מעוט ובטול הזמן, כי כל מה שהשכל גדול יותר - נתמעט ונתבטל הזמן יותר. וזהו "עד מועד מועדים וחצי" - שמשני זמנים יהיה נעשה זמן אחד. ואחר־כך יעלה לשכל גבה יותר, עד שיתמעט ויתבטל הזמן יותר, עד שיהיה כל הזמן בבחינת 'וחצי', ואז יבוא משיח, שהוא ישיג השכל של בחינת למעלה מהזמן בשלמות, עין היטב, בסימן סא הנ"ל (אות ח) והבן היטב.