# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/62/2/

וזה בחינת רבית קצוצה ואבק רבית (בבא מציעא סא:), זה בחינת נשך, בחינת נשיכת הנחש שנתקלל בבחינת (בראשית ג, יד): "על גחנך תלך ועפר תאכל" וכו', כי רגלים היו לו ונקצצו (רש"י שם). וזה בחינת רבית קצוצה, בחינת 'רגלים היו לו ונקצצו', בבחינת שקר אין לו רגלים (אותיות דרבי עקיבא), בחינת שקרא לא קאי (שבת קד.). דהינו, כי באמת אין שם בבחינת תאות ממון, בחינת עבודה־זרה שום רוח ממון כנ"ל. וזהו בחינת 'שקר אין לו רגלים', כי הממון הוא בחינת רגלין, כמו שכתוב (דברים יא, ו): "ואת כל היקום אשר ברגליהם", זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו (פסחים קיט.), וכשהוא משקע בתאות ממון הוא מקשר בהעבודה־זרה, שהוא בחינת שקר שאין לו רגלים, כי שם אין שום רוח ממון שהוא בחינת רגלין, כי 'אל אחר אסתרס ולא עבד פרין'. וזהו אסור רבית כנ"ל, שנדמה לו שלוקח רוחים ולבסוף נכסיו מתמוטטין, כי שקרא לא קאי, כי אין לו רגלים, כי רגלים היו לו ונקצצו. וזהו בחינת רבית קצוצה, בחינת זהמת הנחש וכו' כנ"ל. וזה בחינת אבק רבית, בחינת ועפר תאכל וכו' כנ"ל.

וזה שנאמר אצל רבית, "וחי אחיך עמך" (ויקרא כח, לו) כי אתה מצוה להחיותו, הינו להמשיך עליו חיים ואור הפנים, שזהו בחינת גמילות חסד, בחינת חסד של אמת כנ"ל. ועל־כן מהמשמד מתר לקבל רבית, כי אין אתה מצוה להחיותו כמו שאמרו רבותינו ז"ל (טור יורה־דעה סימן קנט), כי עקר גמילות חסד הוא להמתיק ולהציל מבחינת שמד, שהוא בחינת תאות ממון, בחינת חוב, בחינת (דברים לג, כז): "ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד", כמבאר שם, עין שם, שתאות ממון נקרא שמד. ועל־ידי החסד שהמלוה עושה עם הלווה, הוא ממשיך בחינת חסד וחיים אור הפנים ומציל מבחינת שמד, בחינת חוב עבודה־זרה כנ"ל. ועל־כן המשמד שכבר עקר עצמו מבחינת החיים ונתקשר אל העבודה־זרה ונשתמד, על־כן אין אתה מצוה להחיותו להמשיך עליו חיים ואור הפנים, ועל־כן מתר לקח ממנו רבית, כי עקר אסור הרבית הוא לגרש מההלואה זו בחינת חוב, בחינת עבודה־זרה, בחינת שקר, בבחינת "לא תהיה לו כנושה, לא תשימון עליו נשך" (שמות כב, כד), שלא יהיה נקרא בשם חוב כלל, רק בבחינת גמילות חסד, בחינת "וחי אחיך", להמשיך עליו חיים אור הפנים, בחינת "באור פני מלך חיים" כנ"ל.

הלכות חקת עכו"ם, עין בארח־חיים, הלכות פורים על־פי המאמר "מי האיש החפץ חיים" וכו', עין שם.