# הלכה ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/63/

על־פי המאמר "צוית צדק עדתיך ואמונה מאד" סימן כג.

כי יש אנפין נהירין בחינת שמחה, בחינת חיים וכו'. ויש אנפין חשוכין, בחינת מיתה, בחינת עצבות וכו'. ואלו המשקעים בתאות ממון ואינם מאמינים שהשם־יתברך יכול לפרנס את האדם בסבה קלה, אלו בני אדם הם מקשרים בפנים דסטרא־אחרא שהוא עבודה־זרה וכו'. ועל־ידי תקון ברית קדש נצולין מפנים דסטרא־אחרא, מפגם תאות ממון, ונתקשר באלקות, בחינת (איוב יט, כו): "ומבשרי אחזה אלוק", כי אי אפשר לחזות באלקות כי־אם על־ידי תקון ברית קדש וכו', עין שם כל זה היטב.

ועין שם מה שאמר על מאמר "סבי דבי אתונא": 'והוי תלו ליה פתקא בצוארא דהוי מסיק בבי אבא מאה אלפי זוזי'. כי אלו המקשרים בפנים דסטרא־אחרא, בתאות ממון, הם בעלי חובות תמיד, כמו שאנו רואין, שזה המשא תלוי בצואר בני אדם, שאין מסתפקין בממונם ולווין מאחרים, ומסכנים עצמן בשביל להשתכר ממון הרבה וכו'. וחוב נקרא העבודה־זרה, וכל המתקרבין אליו הם בעלי חובות תמיד וכו' כנ"ל, עין שם כל זה היטב.