# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/15/

כִּי אֱמֶת - רֹאשׁ, תּוֹךְ, סוֹף (יְרוּשַׁלְמִי סַנְהֶדְרִין פ"א ה"א), כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת הוּא כְּשֶׁהוּא אֱמֶת מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, כִּי יֵשׁ שֶׁמַּתְחִיל לְדַבֵּר בְּאֵיזֶה אֱמֶת, אֲבָל בַּסּוֹף מַטְעֶה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא בְּשֶׁקֶר גָּדוֹל, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי מְעַט הָאֱמֶת שֶׁהִתְחִיל - עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַטְעוֹת בְּשִׁקְרוֹ, כִּי 'כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ - אֵינוֹ מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה לה.), עַל־כֵּן עִקַּר הָאֱמֶת הוּא כְּשֶׁהוּא אֱמֶת שָׁלֵם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף. וְעִקָּר הוּא הַסּוֹף, כִּי "טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ". וְעַל־כֵּן עַכְשָׁיו בְּאַחֲרִית הַיָּמִים מִתְגַּבֵּר הַשֶּׁקֶר בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל ח, יב): "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה". וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין צז.): "וְהָאֱמֶת תִּהְיֶה נֶעְדֶּרֶת" (יְשַׁעְיָה נט, טו) – 'שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲדָרִים עֲדָרִים שֶׁל אֱמֶת'. וְכֵן אֵצֶל כָּל אָדָם יֵשׁ שֶׁהוּא אִישׁ כָּשֵׁר מִתְּחִלָּתוֹ, אֲבָל אַחַר־כָּךְ מַטְעֵהוּ הַבַּעַל־דָּבָר עַד שֶׁמַּכְשִׁילוֹ בִּשְׁקָרָיו. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי בְּנֵי אָדָם וְהַשַּׁקְרָנִים וְהַלֵּיצָנִים וּמְכַנִּים עַצְמָן בְּשֵׁם 'חֲסִידִים', שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תְּהִלִּים לא, יט): "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז". וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ב, ד): "אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ", כִּי עִקַּר הָאֱמֶת הוּא כְּשֶׁמַּגִּיעַ עַד הַסּוֹף שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין.

וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָם שֶׁהוּא עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁאָנוּ מְצַפִּים שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זְכַרְיָה יד, ד): "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא" וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (זֹהַר פְּקוּדֵי רנח.): 'עַד דְּמָטֵי רַגְלִין בְּרַגְלִין', כַּמּוּבָא הַרְבֵּה מִזֶּה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל (עֵץ חַיִּים שַׁעַר לט פֶּרֶק א), כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי אֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, בְּחִינַת "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח". וְהָעִקָּר שֶׁהָאֱמֶת יִהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף - לְהַאֲמִין בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵרֹאשׁ כָּל דַּרְגִין עַד סוֹף כָּל דַּרְגִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל הַכֹּל בְּאֶחָד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, וְכַנַּ"ל.
