# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/16/

עַל־פִּי הַתּוֹרָה "אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא" הַנַּ"ל, יִתְבָּאֵר הַמִּדְרָשׁ הַפְּלִיאָה מְאֹד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ (מִדְרָשׁ רַבָּה בְּרֵאשִׁית פָּרָשָׁה ח): 'אָמַר רַבִּי סִימוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִבְרֹא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים כִּתִּים וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מֵהֶם אוֹמְרִים, אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים, יִבָּרֵא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תְּהִלִּים פה, יא): "חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ", חֶסֶד אוֹמֵר, יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים. וֶאֱמֶת אוֹמֵר, אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים, צֶדֶק אוֹמֵר, יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת, שָׁלוֹם אוֹמֵר, אַל יִבָּרֵא, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ קְטָטָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: "וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה". אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְּסַיָּיא שֶלְּךָ (וּפֵרֵשׁ הַ'מַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה': "חוֹתָם", שֶׁחוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֱמֶת). תַּעֲ לֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח"', עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהוּא תָּמוּהַּ מְאֹד, אֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ יַשְׁלִיךְ אֱמֶת לָאָרֶץ, שֶׁהוּא עִקַּר חוֹתָמוֹ? עַד שֶׁהֻצְרְכוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִשְׁאֹל וּלְבַקֵּשׁ מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס וְכוּ'?! וְגַם קָשֶׁה מְאֹד לְהָבִין אֵיךְ יִהְיֶה מַחֲלֹקֶת בֵּין מִדַּת הָאֱמֶת וּבֵין הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ? כִּי מֵאַחַר שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֲמִתַּת רְצוֹנוֹ לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁבְּרָאוֹ, אִם כֵּן אֵיךְ שַׁיָּךְ שֶׁהָאֱמֶת יְקַטְרֵג עַל זֶה?!

אַךְ זֶה כְּלָל גָּדוֹל, שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ (זֹהַר בֹּא מב.), כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הַבְּרִיאָה הוּא הָאָדָם, הַיְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר רַק הֵם זוֹכִים לְהַכִּירוֹ בֶּאֱמֶת, עַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּחִירָה וְעוֹמְדִים בְּנִסָּיוֹן וְצֵרוּף בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הָרָחוֹק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ מְאֹד, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ סָתִים וְנֶעְלָם בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם כִּי לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה בֵּיהּ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ (תִּקּוּנֵי־זֹהַר יז:), וְשִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף וּלְשׁוּם נִבְרָא לְהַשִּׂיג אֲמִתָּתוֹ, כִּי־אִם נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁיֵּרְדוּ לְזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי וְיִהְיֶה לָהֶם בְּחִירָה וְיַעַמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן. וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יִזְדַּכְּכוּ וְיִצְטָרְפוּ עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ, מַה שֶּׁאֵין שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף יָכוֹל לִזְכּוֹת, כִּי זֶה הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּזְכּוּ לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, עַד שֶׁהַמַּלְאָכִים יְקַבְּלוּ וְיִלְמְדוּ מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא בַּתְרָא עה:) עַל פָּסוּק (בַּמִּדְבָּר כג, כג): "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" – 'עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיֶה מְחִצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת' וְכוּ', אֲבָל זֹאת הַהַשָּׂגָה שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַצַּדִּיקִים אָז אֵין יוֹדֵעַ עַתָּה שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף.

וְעַל־כֵּן קִטְרְגוּ הַמַּלְאָכִים עַל בְּרִיאַת הָאָדָם, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַמַּלְאָכִים אֵין יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ־כֵן אֵין יְכוֹלִין לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג פְּנִימִיּוּת דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ וְדַעְתּוֹ אֶחָד, כַּיָּדוּעַ (שׁוֹמֵר אֱמוּנִים הַקַּדְמוֹן). וּכְמַא ֲמַר הַמְּשׁוֹרֵר (תְּהִלִּים צב, ו): "מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ". וְהַמַּלְאָכִים נִקְרָאִים בְּשֵׁם 'חֶסֶד' עַל שֵׁם מִדַּת הַחֶסֶד. וְכֵן יֵשׁ שֶׁנִּקְרָאִים 'אֱמֶת', כִּי נִמְשָׁכִים מִמִּדַּת אֱמֶת וְכֵן כֻּלָּם. וּמֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ - עַל־כֵּן הָיָה מַחֲלֹקֶת גְּדוֹלָה בֵּין הַמַּלְאָכִים בְּעִנְיַן בְּרִיאַת הָאָדָם. וַאֲפִלּוּ הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אֱמֶת, שֶׁמִּדָּתָם אֱמֶת, קִטְרְגוּ עַל בְּרִיאָתוֹ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּדָּתָם אֱמֶת וַחֲפֵצִים רַק בָּאֱמֶת, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ וּלְהַשִּׂיג סוֹף תַּכְלִית הָאָדָם שֶׁיּוּכַל לָבוֹא לְמַעֲלָה גָּבֹהַּ כָּזֹאת, לְהַשִּׂיגוֹ וּלְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מִכָּל הַמּ ַלְאָכִים. עַל־כֵּן קִטְרְגוּ עַל בְּרִיאָתוֹ, אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת גֹּדֶל אֲמִתָּתָם שֶׁל אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא קִטְרְגוּ עַל בְּרִיאָתוֹ, כִּי לְפִי עֹצֶם אֲמִתָּתָם לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל שֶׁיִּהְיֶה נִבְרָא הָאָדָם שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל.

כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּעִנְיַן הָאֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, כַּנַּ"ל בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, אֲבָל צְרִיכִין יְגִיעָה גְּדוֹלָה לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַד תַּכְלִיתוֹ, כִּי אֲפִלּוּ בְּחָכְמוֹת שֶׁבְּזֶה הָעוֹלָם קָשֶׁה לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר הוֹדוּ כָּל חַכְמֵי הַמֶּחְקָר שֶׁחוֹקְרִים כָּל־כָּךְ בַּחָכְמוֹת, וַעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים בְּבֵרוּר שׁוּם חָכְמָה עַל אֲמִתָּתָהּ [מִלְּבַד חָכְמַת הַמִּסְפָּר וְהַהַנְדָּסָה], מִכָּל שֶׁכֵּן בְּחָכְמַת הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג בְּשׁוּם חָכְמָה וְשֵׂכֶל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי יְגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעוֹמְדִים בְּנִסָּיוֹן וְצֵרוּף בְּכָל תַּאֲווֹת עוֹלָם־הַזֶּה, שֶׁרַק הֵם זוֹכִים לְהַשִּׂיג בֶּאֱמֶת הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְהַכִּירוֹ לֶעָתִיד, עַד שֶׁכָּל הַמַּלְאָכִים יִצְטָרְכוּ לְקַבֵּל מֵהֶם וְכַנַּ"ל.

וּמֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ - עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבֶּה הַמַּחֲלֹקֶת, וְעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת עַל־יְדֵי הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד סוֹבֵר שֶׁאֶצְלוֹ הָאֱמֶת, כִּי בְּעִנְיַן הָאֱמֶת וְהַשֶּׁקֶר יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת, יֵשׁ שֶׁהוּא שַׁקְרָן גָּדוֹל וְרַמַּאי גָּמוּר וְיוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שְׁקָרָיו, אַךְ הוּא מַטְעֶה הַבְּרִיּוֹת וּמְחַפֶּה הַשֶּׁקֶר בָּאֱמֶת, כִּי גַּם הַשַּׁקְרָן גָּמוּר בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֹּאמַר אֵיזֶהוּ אֱמֶת בִּתְחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סוֹטָה לה.): 'כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ, אֵין מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ' וְכוּ', אֲבָל יֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שַׁקְרָן כָּל־כָּךְ, רַק שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁאֵינוֹ זַךְ בְּמַעֲשָׂיו כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי־זֶה נָטָה דַּעְתּוֹ מִטָּעוּת לְטָעוּת עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הָאֱמֶת אֶצְלוֹ, עַד שֶׁאוֹמֵר לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רַע וְסוֹבֵר שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת. וּבְעִנְיָן זֶה יֵשׁ כַּמָּה חִלּוּקִים, יֵשׁ שֶׁטָּעוּתוֹ דַּק, וְיֵשׁ שֶׁטָּעוּתוֹ דַּק מִן הַדַּק מְאֹד, עַד שֶׁמָּצָאנוּ כַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁטָּעוּ לִפְעָמִים בְּאֵיזֶה דִּין וְהַנְהָגָה, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל הַרְבֵּה. וּבְוַדַּאי כַּוָּנָתָם הָיְתָה רְצוּיָה לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, אֲבָל טָעוּ עַצְמָן לִפְעָמִים, בִּפְרָט בְּעִנְיַן מַחֲלֹקֶת, כִּי בְּרִית כְּרוּתָה לְלָשׁוֹן הָרָע, עַד שֶׁשָּׁאוּל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד, כְּבֶן שָׁנָה בְּלֹא חֵטְא (יוֹמָא כב:), וְעַל־יְדֵי רִבּוּי לָשׁוֹן הָרָע טָעָה, עַד שֶׁהָרַג נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה, כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם נָפַל הָאֱמֶת מְאֹד, עַד שֶׁאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וַחֲכָמִים אֲמִתִּיִּים - קָשֶׁה לָהֶם לַעֲמֹד עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.
