# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/17/

כי עקר הבחירה בענין האמת והשקר, כמבאר בהתורה הנ"ל, שהשקר הוא הרע והטמאה ועקר אחיזתו מחמת הרחוק מאחד, כי תכף שיצאה הבריאה מכח אל הפעל ונעשה שני דברים וכו'. נתהוה תכף בחינת הבחירה שהוא בחינת הטהרה, כי תכף נעשה רשם על השתלשלות הטמאה שהוא השקר וכו', עין שם היטב בהתורה הנ"ל. נמצא, שעקר אחיזת השקר הוא בבחינת הרבוי על־ידי ההתרחקות מהאחד. וכל מה שנתרחק מאחד יותר ונמשך הרבוי יותר - מתגבר השקר ביותר. כמו שמצינו, שתכף שנבראה חוה ונעשו שני בני אדם בעולם - פגמו מאד, ואכלו מעץ הדעת טוב ורע וגרמו למיתה לדורות. וכמו שפרש רש"י על פסוק (קהלת ז, כט): "עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים", שתכף שנעשו שנים ונקראו 'המה', 'בקשו חשבנות רבים' וכו', עין שם. וכן אחר־כך כשנולדו קין והבל והתחילו בני האדם להתרבות יותר - נתהוה מריבה ביניהם, עד שקם קין אל הבל ויהרגהו. וכן אחר־כך, כל הקלקולים היה על־ידי שנתרבה הרבוי יותר, כמפרש בפסוק, כמו שכתוב (בראשית ו, א ה): "ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה וכו', וירא ה' כי רבה רעת האדם" וכו'. כי כל מה שנמשך רבוי יותר ונתרחקו יותר מאחד - נתאחז השקר יותר, שהוא הרע והטמאה, שכל הקלקולים והפגמים על ידו, כי עקר התגברות השקר על־ידי הרבוי וכנ"ל.

אבל באמת גם עקר מעלת האמת ושלמותו, הוא דיקא כשמבררין ומגלין האמת לאמתו במקום הרבוי. וכל מה שיש רבוי יותר, שיש שם אחיזת השקר יותר - כשזוכין לברר ולגלות שם האמת, זה עקר מעלת האמת ושלמותו, ובשביל זה היתה כל הבריאה כלה מראש ועד סוף, כי הכל נברא בשביל הצדיק, שכל מעלתו הוא מה שהיה לו בחירה. ועקר הבחירה הוא בענין האמת והשקר כנ"ל. ועל־כן כל מה שיש רבוי יותר, ששם אחיזת השקר יותר, כשזוכין לגלות האמת - שם נתגדל ונתקדש שמו יתברך יותר ויותר. ועל־כן 'אין אומרים דבר שבקדשה בפחות מעשרה' (מגלה כב:). וזה בחינת "ברב עם הדרת מלך" (משלי יד, כח).

וזה בחינת מה שאמר אדמו"ר ז"ל (בהתורה 'ימי חנכה', בלקוטי תנינא, סימן ב), שזה יקר מאד כשנתגלה אחדות הפשוט מתוך פעלות משתנות וכו'. ועל־כן מצוה ראשונה בתורה לעסק בישוב העולם שיתרבו בני אדם, כמו שכתוב (בראשית א, כח): "פרו ורבו וכו' ומלאו את הארץ" וכו', כי צריכין דיקא שיתרבו בני אדם, שאז מתגברת הבחירה ביותר כנ"ל. ואז דיקא זוכין הצדיקים להשלים כונת הבריאה, על־ידי שעומדים אז בנסיון ובצרוף, ומבררים האמת לאמתו מתוך הרבוי, ששם נאחז השקר יותר, כי כל מה שיש אחיזה יותר להשקר - כמו כן נתגדל ונתעלה מעלת האמת, מי שזוכה לברר האמת שם, שבשביל זה בא האדם לעולם, וכל העולמות נבראו בשביל זה, כי הכל נברא בשביל הבחירה שהוא בין האמת להשקר, וכל מה שהנגדיות שהוא השקר גדול יותר וקשה ביותר לעמד בנסיון לכון האמת - נגדל ביותר מעלת הזוכה לכון האמת לאמתו כנ"ל.

ועל־כן לעתיד לבוא כשיבוא הגואל צדק, שעקר ביאתו לגלות האמת בעולם, כמו שכתוב (תהלים מג, ג): "שלח אורך ואמתך" וכו', כי אז יתקים: 'אמת מארץ תצמח'. על־כן עקר ביאתו דיקא כשיתרבו ישראל מאד, כמו שכתוב (ישעיה ס, כב): "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה". וזה שכתוב (הושע ב, א): והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי - הינו שהכתוב מבשר, שלעתיד בעת שיתגלה האמת בעולם, אז דיקא יתרבו ישראל מאד מאד, כי זה עקר מעלת האמת כשנתגלה מתוך הרבוי יותר כנ"ל. וזהו והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם - הינו במקום הרבוי ביותר, ששם אחיזת השקר ביותר וכנ"ל, ששם ראוי שיאמר להם לא עמי אתם - מגדל אחיזת השקר שם. אבל אז, אדרבא, שם דיקא יאמר להם בני אל חי - כי אדרבא, זה יהיה עקר מעלתם כשיזכו לאמת ברבוי גדול כזה, כי זה עקר מעלת האמת כשנתברר מתוך הרבוי ביותר, שבשביל זה נברא הכל, כנ"ל.