# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/20/

וזהו (תהלים נא, ח): "הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני", כי ענין זה שכתבנו על המדרש הנזכר לעיל, מי שחפץ באמת לאמתו לחוס על תכליתו הנצחי באמת ולבלי להטעות את עצמו - הוא יכול להוציא מזה עצות אמתיות והתחזקות עצום מאד עד אין קץ ותכלית באפן שישאר על עומדו, לשאר קים בנקדת האמת המשרש בו, ולא יוכל להטרידהו ולבלבלו ולמנעו בשום מניעה והסתה ודחיה בעולם, אפלו אם יעבר עליו מה, ואפלו אם יודע בעצמו שמעשיו מקלקלים מאד, ורחוק כמו שרחוק מהשם־יתברך ותורתו. ונוסף לזה מענין ומיסרין אותו בכמה ענויים ויסורים ודחיות למנעו ולהרחיקו מנקדת האמת לאמתו, חס ושלום, ואף־על־פי־כן לא ישמע לזה כלל, רק יסתכל בכל פעם על נקדת האמת, ויאמר בלבו: "אף־על־פי־כן, איך האמת לאמתו?", ועל־ידי־זה יתחזק תמיד וישאר קים בנקדת האמת.

והעקר שהאמת לא ימנעהו מהאמת אמתי, כי עקר הרחוק של כל אחד מעצם האמת לאמתו הוא על־ידי האמת בעצמו, כאשר רואין בחוש, שכל המחלקת הוא על־ידי האמת שהמתנגדים אומרים שאצלם האמת. וכן הוא בכל דור, ובפרט בדורות הסמוכים לפנינו שהיה המחלקת של הלומדים על החסידים, והמחלקת היה עצום מאד ונגע עד הנפש, וכמה וכמה נפשות שקעו על־ידי־זה, וכמה פרישות נעשו בין איש ואשתו על־ידי־זה, וכמה נאבדו משני עולמות על־ידי־זה, כמפרסם למי שבקי בהמעשיות שארעו בדורות הסמוכים לפנינו אשר אבותינו ורבותינו ז"ל ספרו לנו. ועקר כל המחלקת היה על־ידי האמת בעצמו, כי עתה אנו יודעים שגדולי הלומדים שחלקו על גדולי החסידים, גם־כן היו רבם צדיקים גדולים אמתיים, וכל מחלקתם על גדולי החסידים שהיו צדיקים קדושים ונוראים מאד, היה רק מחמת האמת שגדולי הלומדים אמרו שהאמת אתם, ושגדולי החסידים רחוקים מהאמת, כי עוברים על תורת אמת, כאשר גם אנכי שמעתי בעצמי באזני הרבה מאד מהטענות שלהם [בפרט מפי חותני הגאון הצדיק מורנו הרב דוד צבי זצ"ל, שהיה צדיק גדול, כמפרסם, וחלק הרבה על גדולי החסידים והכל מחמת האמת שלו]. וכמו כן הוא בכל דור ודור.

וכל זה נשתלשל מקטרוג המלאכים הנ"ל, שקטרגו על בריאת האדם, שמשם נמשך כל כח היצר־הרע, שעקר כחו על־ידי מחלקת, שנמשך על־ידי שנתלבש בהחולקים והמתנגדים קטרוג המלאכים הנ"ל. ועקר כח קטרוגם נמשך מבחינה הנ"ל, מה שמדת האמת בעצמו, כשירד בין המלאכים קטרג האמת בעצמו על בריאת האדם כנ"ל, ומשם נשתלשל כל הקטרוגים והסכסוכים שבין העולם למטה, בפרט בין התלמידי חכמים, שעקר המחלקת על־ידי האמת כנ"ל, הינו על־ידי בחינה הנ"ל שכתבנו למעלה, שגם האמת בעצמו אינו יכול להשיג אמתת עצמותו יתברך. וכמו שאינו משיג עצמותו יתברך - כך אינו משיג עמקות דעתו יתברך, כי הוא יתברך ודעתו אחד, ושם עקר האמת לאמתו, אבל תכף כשמשתלשל האמת מאתו עד שבא אל המלאכים - תכף נתעלם עמקות אמתת דעתו הקדושה, כי השגת עמקות דעתו באמת לאמתו זה סתום ונעלם מכל הנבראים והנאצלים וכו', ואי אפשר לעמד על סוף דעתו יתברך ולא שום מלאך ושרף וכו', כי־אם נשמת הצדיקים האמתיים הגדולים במעלה מאד שיזכו על־ידי מעשיהם ועבודתם להשגת דעתו יתברך באמת, שזה יהיה עקר קבול שכר שלהם, כידוע. ועקר מעלתם של הצדיקים הוא מחמת שהיה להם בחירה. ועקר הבחירה הוא רק מחמת שתכף שנאצל האמת מאתו יתברך, תכף לא היה אפשר להשיג עמקות דעתו יתברך, עד שהאמת בעצמו קטרג על בריאת האדם ואמר: 'שלא יברא', אף־על־פי שעתה אנו יודעים שאמתת דעתו יתברך היה שיברא, כמו שאנו רואים, שהשם־יתברך ברא את האדם, ואם כן, קשה על המדרש הנ"ל ביותר, ועקרא דדינא פירכא, לכאורה, איך אמר שמדת האמת קטרג ואמר שלא יברא, איך נקרא מדה זאת אמת, מאחר שלא כונה אמתת דעתו יתברך, כי הלא אנו רואים בעינינו שברא את האדם הפך דעתו של מדת אמת, ואם כן מדוע נקרא 'אמת'?

אך בודאי מדת אמת שקטרגה על בריאת האדם היתה טענתה אמתית וכל דבריה היה באמת, כי אמרה שלא יברא - שכלה שקרים, וכן הוא האמת, כאשר אנו רואים בעינינו, אבל אף־על־פי־כן טעה האמת בעצמו, כי לא היה יכול לעמד על סוף דעתו של השם־יתברך. וכמו כן לא היה יכל לעמד על סוף דעתו של גדולי הצדיקים שישיגו אמתת האמת דיקא, על־ידי שיש אחיזה להשקר, מחמת שאי אפשר להשיג עמקות אמתת דעתו יתברך, עד שאפלו המלאכים, שמדתם אמת - אינם יכולים להשיג דעתו, עד שמקטרגים ואומרים הפך דעתו יתברך.

וזהו בעצמו עצם נפלאות גדלת מעלת הצדיקים הקדושים, כי על־ידי כל זה נמשך הבחירה, והם בתקף כחם שברו הבחירה ועמדו בנסיון, ובחרו בטוב ביגיעות עצומות בזה הארץ הגשמי ועל־ידי־זה הם דיקא זכו לברר אמתת האמת בזה העולם דיקא, כי אי אפשר לעמד על האמת לאמתו, כי־אם בזה העולם הגשמי דיקא, כשעומד בנסיון כראוי, אשר לזה אינם זוכים כי־אם יחידי הדורות, זכותם יגן עלינו. אבל המלאכים אפלו הנקראים "אמת", אינם יכולים להשיג אמתת עמקות דעתו יתברך כנ"ל.

ומשם נשתלשל המחלקת הגדולה שבכל דור, שחולקים על גדולי הצדיקים הנ"ל, שהם בחינת נקדת האמת, כי אף־על־פי שגם שארי התלמידי חכמים והצדיקים הם צדיקי אמת, אבל עדין לא עברו עליהם כל השבעה מיני מים [המרמזים בהמעשה של הבערגיר (ספורי מעשיות מעשה י)], ולא נבחנו ונצרפו כראוי, על־כן אף־על־פי שכונתם אל אמת, אבל קטרוג המלאכים נתלבש בהם דיקא, עד שהאמת דיקא מטעה אותם לקטרג ולחלק על גדולי קדושי הצדיקים הנ"ל. ומחמת שנשתלשל הקטרוג בזה העולם שהוא מגשם מאד ומלא קלפות ושקרים, על־כן בכאן בזה העולם, כשטועין על־ידי האמת שאינו מזכך כנ"ל יכולין לקלקל הרבה מאד, חס ושלום, עד שיתיר רציחה ושפיכות דמים ממש, חס ושלום, כאשר אנו רואין רבוי החרבנות שגרמו המחלוקות בימי דוד ושאול, ובפרט בימי בית שני שנחרב על־ידי שנאת חנם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא ט:). ועין במדרש (בראשית רבה לב, א) על פסוק (תהלים ה, ז) "תאבד דברי כזב" וכו' - 'זה התיר גלוי עריות ושפיכות דמים' וכו', והכל על־ידי האמת וכנ"ל.

כי יש שני מיני אמת, יש אמת לאמתו שמשיג ויודע הדבר כמות שהוא, ויש עוד אמת שכונתו רצויה באמת, אבל הוא טועה עצמו. ובענין זה יש הרבה חלוקים מאד יש שטעותו גדול, ומי שמיגע עצמו קצת - יכול תכף לעמד על טעותו, ויש שטעותו דק יותר, עד שצריכין יגיעה ביותר לעמד על טעותו ולברר האמת, ויש שטעותו דק עוד יותר וכו'. וכל מה שהטעות דק יותר - צריכין יגיעה יתרה לברר אמתת האמת, עד שיש שטעותו דק בדקות עצום מאד, עד שאי אפשר לברר טעותו כי־אם על־ידי יגיעה עצומה במסירת נפש ממש כל ימי חייו, שזהו עבודת גדולי הצדיקים הקדושים יחידי הדורות, שהתיגעו בעבודות עצומות וסבלו מרירות בלי שעור, ועמדו בנסיונות אין מספר, ומסרו נפשיהם בשביל ישראל כל ימי חייהם, עד שזכו על־ידי־זה דיקא לברר אמתת האמת לאמתו, מה שאי אפשר לשום מלאך ושרף להשיג, אשר רק בשביל אלו הצדיקים נברא העולם, כמו שכתוב (קהלת יב, יג): "כי זה כל האדם" וכו'.

ובשביל זה השליך השם־יתברך את האמת לארץ, כי השם־יתברך ידע שכונת מדת האמת שמקטרג על בריאת האדם, אף־על־פי שהוא הפך דעתו הקדושה יתברך, אבל אף־על־פי־כן כל כונתו באמת, כי תכף שנשתלשל מדת האמת מאתו יתברך - שוב לא היה יכול להשיג אמתת עמקות דעתו יתברך. ועל־כן טעה על־ידי האמת דיקא, ואמר שלא יברא האדם, כי בודאי האמת הפשוט בהשקפה ראשונה מחיב שלא יהיה נברא האדם שכלו שקרים, אבל באמת לאמתו מאד עמקו מחשבותיו יתברך, עד שגם מדת האמת אי אפשר להשיג כנ"ל, כי־אם גדולי הצדיקים שבזה העולם דיקא על־ידי בחירתם וכנ"ל. ועל־כן השליך האמת לארץ, כי זהו בעצמו תקונו של האמת השני הנ"ל שחפץ באמת, אבל אינו יכול לעמד על האמת, שכל תקונו בזה העולם דיקא על־ידי גדולי הצדיקים שעומדים בנסיונות רבים ועצומים, אשר רק הם זוכים אל נקדת האמת לאמתו, ועל ידם "אמת מארץ תצמח", שעל־ידי־זה יתתקנו כל העולמות, וכנזכר לעיל.