# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/21/

וְעַל־כֵּן בְּזֶה הָעוֹלָם עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת הִיא הָאֱמוּנָה. כִּי עִקַּר הָאֱמֶת הוּא - לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עֶצֶם הָאֱמֶת, כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת הוּא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיז, ב): "וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם". וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, רַק עִקַּר הָאֱמֶת הוּא לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עֶצֶם הָאֱמֶת, בִּבְחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע'. וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה, בִּבְחִינַת (זֹהַר בָּלָק קצח:): 'צֶדֶק כַּד אִתְחַבְּרַת בֶּאֱמֶת אִיתְעָבִידַת אֱמוּנָה'. וְזֶה כָּל עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם לָבוֹא לָזֶה - לִזְכּוֹת לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לָזֶה כִּי־אִם עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, שֶׁזָּכוּ לָזֶה עַל־יְדֵי יְגִיעוֹת רַבּוֹת כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ - יוּכַל לְהָבִין מֵרָחוֹק הֵיכָן הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוֹטֶה, לְהָגִיס דַּעְתּוֹ וְלוֹמַר - שֶׁיּוּכַל לְהָבִין הָאֱמֶת מִיָּד, וְלַעֲמֹד תֵּכֶף עַל סוֹף דַּעְתָּם. כִּי גַּם אֲמִתַּת דַּעְתָּם שֶׁל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג, כַּיָּדוּעַ (סִימָן נב תִּנְיָנָא), כִּי הֵם נִכְלָלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ וְגַם מַחְשְׁבוֹתָם עָמְקוּ מְאֹד. רַק עַל־יְדֵי הָאֱמֶת יוּכַל לִזְכּוֹת לָבוֹא לֶאֱמוּנָה, שֶׁיָּבִין עַל־יְדֵי הָאֱמֶת אִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, יָבִין שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין בָּהֶם וְאָז יִזְכֶּה לֶאֱמֶת וֶאֱמוּנָה, שֶׁזֶּה כָּל שְׁלֵמוּת הָאָדָם.

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת מַה שֶּׁהִשְׁלִיךְ הָאֱמֶת לָאָרֶץ, כִּי אֶרֶץ הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים לז, ג): "שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" [כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים (סִימָן קכט, וְתִנְיָנָא סִימָן ה)]. וּבִשְׁבִיל זֶה בְּעַצְמוֹ נִקְרֵאת הָאֱמוּנָה – 'אֶרֶץ', מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בְּהָאָרֶץ הַזֹּאת הַגַּשְׁמִי, שֶׁהוּא רָחוֹק בְּתַכְלִית מֵהַשָּׂגַת אֲמִתַּת דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל בְּזֶה הָאָרֶץ דַּיְקָא מַשִּׂיגִין הַצַּדִּיקִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת הָאֱמוּנָה וְכַנַּ"ל. עַל־כֵּן הִשְׁלִיךְ הָאֱמֶת לָאָרֶץ, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁיִּתְבָּרֵר הָאֱמֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל פָּסוּק (שְׁמוֹת יז, יב): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָה בָּאִים לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת בֶּאֱמֶת, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.