# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/22/

כִּי אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר (בְּרֵאשִׁית ב, יח): "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ". כִּי הָאָדָם שֶׁהוּא הַדַּעַת, שֶׁהוּא הָאֱמֶת [כִּי אֱמֶת וְדַעַת הֵם בְּחִינָה אַחַת, כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא לְהַשִּׂיג וְלֵידַע אֲמִתַּת הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת, כַּיָּדוּעַ]. לֹא טוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְבַדּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עֶצֶם הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן 'אֶעֱשֶׂה לו עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ', שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאִשָּׁה יִרְאַת ה', שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, שֶׁהוּא עֵזֶר כְּנֶגֶד הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמֶת עַל־יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שְׁנֵיהֶם עִקַּר הַהוֹלָדָה, שֶׁהוּא הוֹלָדַת הַדַּעַת, כִּי כָּל הַהוֹלָדוֹת עַל־יְדֵי הַדַּעַת, כַּיָּדוּעַ. כִּי עַל־יְדֵי הִתְחַבְּרוּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי - נוֹלָדִין כָּל הַהַשָּׂגוֹת הַיְדִיעוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת, שֶׁהוּא הַשָּׂגַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיְּסוֹדָהּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, קמב): "וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת". וּכְדִכְתִיב (שָׁם פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ 'עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ', כִּי דַּיְקָא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ נֶגְדִּיּוּת, בְּחִינַת נֶגֶד בְּנֵי אָדָם, הַמְבֹאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל [בִּלְשׁוֹן אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּעַצְמוֹ (הַנִּדְפָּס בַּסּוֹף הַסֵּפֶר מִכְּתַב יַד רַבֵּנוּ זַ"ל) עַיֵּן שָׁם], עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נַעֲשֶׂה הָאֱמוּנָה עֵזֶר לְהָאֱמֶת, כִּי הַנֶּגְדִּיּוּת נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עֶצֶם הָאֱמֶת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן עִקַּר עֵזֶר וְתִקּוּן הָאֱמֶת הוּא הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הִשְׁלִיךְ אֱמֶת אַרְצָה כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" - 'מֵאֶרֶץ' דַּיְקָא וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ "זָכָה – עֵזֶר, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יז, ג), וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַשְׁלָכַת הָאֱמֶת לָאָרֶץ, שֶׁהוּא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הָאֵלּוּ. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן וּבֵרוּר הָאֱמֶת, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ רָאָה שֶׁהָאֱמֶת שֶׁנֶּאֱצָל מֵאִתּוֹ - גַּם הוּא אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַשִּׂיג אֲמִתַּת דַּעְתּוֹ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הִשְׁלִיכָהוּ אַרְצָה, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ חָפֵץ בֶּאֱמֶת כָּזֶה, עַל־כֵּן הִרְחִיקָהוּ מֵעַל פָּנָיו. אֲבָל זֶהוּ בְּעַצְמוֹ תִּקּוּנוֹ - עַל־יְדֵי גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּזֶה הָאָרֶץ, שֶׁיֹּאחֲזוּ עַצְמָן בְּהָאֱמֶת, וְיִתְיַגְּעוּ בִּיגִיעוֹת עֲצוּמוֹת, עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְהָבִין ה ָאֱמֶת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עֶצֶם הָאֱמֶת, רַק לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה עַל־יְדֵי הָאֱמֶת וְיֵלְכוּ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא [וְעַיֵּן מִזֶּה עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר וּבְלִקּוּטֵי עֵצוֹת קְצָת מִזֶּה (וּבְהִלְכוֹת פֶּסַח הֲלָכָה ז, וְעוֹד)], עַד שֶׁהֵם דַּיְקָא יִזְכּוּ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הָאֱמֶת מִן הָאָרֶץ, בִּבְחִינַת "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח", 'תִּצְמָח' דַּיְקָא. כְּמוֹ שֶׁזּוֹרְעִין גַּרְעִין וּמִתְבַּלֶּה וְגָדֵל מִמֶּנּוּ אִילָן גָּדוֹל, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי עֲבוֹדַת הָאָדָם - כֵּן מִתְיַגְּעִין הַצַּדִּיקִים בְּבֵרוּר הָאֱמֶת לְזָרְעוֹ וּלְנָטְעוֹ בִּבְחִינַת "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (יִרְמְיָה ב, כא). שֶׁהוּא עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וְתוֹרָתָם וְנִפְלְאוֹת הַחִדּוּשִׁים שֶׁמְּחַדְּשִׁים בְּהַתּוֹרָה וְכוּ', עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה צוֹמֵחַ הָאֱמֶת מִן הָאָרֶץ דַּיְקָא, בִּבְחִינַת "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" וְכַנַּ"ל, וְעַיֵּן לְקַמָּן בְּאוֹת מד.
