# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/26/

וזה שטען דוד כשהתודה על חטאו בבת שבע (תהלים נא, ה): "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד". ואם כן, אוכל להתרחק ולפל על־ידי־זה, חס ושלום, לומר שאפס תקוה, חס ושלום. וכמו שרצו הרבה לדחותו על־ידי־זה, כמו שכתוב (שם ג, ג): "רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה". וכמו שפרש רש"י שם, שהוא מחמת העון הזה. אבל דוד המלך לא הסתכל על כל הדחיות האלה, הן מאחרים הן מעצמו, רק חזק את עצמו ואמר: "לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי". כי לא חטאתי נגד שום מלאך ושרף כי־אם נגדך לבד. ועל־כן בידך לסלח, כי אתה מכרח, כביכול, לסלח "למען תצדק בדברך" וכו', כדי שתצדק ותזכה נגד המלאכים שקטרגו ואמרו "מה אנוש כי תזכרנו" וכו', כי 'עתיד למחטא קמך ולארגזא קמך' וכו'. ולא ידעו עצם רבוי רחמיך וחסדיך עד אין חקר שאתה מרבה לסלח לכל המבקשים מחילה וסליחה מאתך, על־כן אתה מכרח לסלח, כדי שתצדק בדברך ותזכה נגדם כדי שיראו שצדקת בדברך ובשפטך שבראת את האדם. וכמו שכתוב שם במדרש שהשיב השם־יתברך: 'וכי על חנם נקראתי רחום וחנון' וכו'?!

וזה שאמר אחר־כך: הן אמת חפצת בטחות - הינו אף־על־פי שלפי האמת שבדעתי נדמה לי שרחוק מאד שהשם־יתברך יסלח לי על עון גדול כזה, ומחמת זה כמעט כמעט שנפלתי בדעתי ונתרחקתי מאתך על־ידי־זה, חס ושלום, אבל חסדך גבר עלי שזכיתני להבין מרחוק שאמתת רחמי דעתך הקדושה אי אפשר להשיג, על־כן אני מחיב לעשות את שלי - להתחזק בכל פעם ולהפיל תחנתי לפניך עד ישקיף וירא ה' משמים. וזהו הן אמת חפצת בטחות - שבודאי העקר הוא האמת וכל חפציך ובקשותיך מהאדם השפל הזה הוא רק האמת, אבל אני מבקש, ובסתם חכמה תודיעני - שתודיעני חכמה אמתית מה שסתום ונעלם ממני, שזה עקר האמת לאמתו, הינו שחזק את עצמו וטען עם השם־יתברך, אף־על־פי שאתה חפץ רק באמת, בחינת הן אמת חפצת בטחות, ולפי האמת שבדעתי רחוק מאד שימחל לי השם־יתברך, עד שנדמה, חס ושלום, שאפס תקוה חלילה, אבל אני יודע שעדין לא השגתי אמתת רחמיך בשלמות, ואני מבקש: ובסתם חכמה תודיעני - שתודיעני מה שסתום ונעלם ממני, שהוא אמתת רחמיך וחסדיך אשר שגבו ועמקו מאד ונעלמו ממני, אשר על ידם יש לי גם־כן תקוה גדולה, כי מאד עמקו מחשבותיך, ואין אנו יודעים כלל, ויש ענין שיתתקן הכל ויתהפך לטובה, וכל העונות יתהפכו לזכיות, רק שלא יתיאש עצמו מן הצעקה והתפלה והתחנה, וכמו ששמעתי מפיו ז"ל, כמבאר במקומו, עין שם (שיחות הר"ן סימן נ).