# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/27/

וזהו כלל כל העבודה של ראש־השנה ויום הכפורים, וכל ירח האיתנים, שאיתן במצות (ראש־השנה יא.), כי הכל לברר נקדת האמת בכל מקום, שהוא על־ידי צדיק האמת שזכה לנקדת האמת לאמתו בשלמות, כי בראש־השנה ויום הכפורים מבררין האמת על־ידי רבוי העבודות שישראל עובדין אז, כי עוסקין אז ברבוי תורה ותפלה וצעקות ותחנונים להשם־יתברך וצדקה וכו', שזה עקר האמת שזוכין על־ידי קולות של שופר ושל רבוי תפלות וצעקות להשם־יתברך בבחינת (בראשית כז, כב): "הקול קול יעקב", בחינת (מיכה ז, כ): "תתן אמת ליעקב" וכנ"ל. אבל אחר יום הכפורים מתחילין לעסק בסכה, שהוא גם־כן בחינת אמת ליעקב, בבחינת "ויעקב נסע סכתה" (בראשית לג, יז), הינו שאחר ראש־השנה ויום הכפורים עוסקין לגלות האמת גם בעבודות חיצוניות, שהם: אכילה ושתיה ושנה, שזה עקר מצות סכה - כדי לידע ולהאמין, שעל־ידי אמתת האמת יכולין להיות סמוך וקרוב להשם־יתברך בכל מקום שהוא, בבחינת (משלי ג, ו): "בכל דרכיך דעהו".

וזהו בחינת הארבע מינים שכלולים מכל הכתות שבישראל בעלי תורה ומצות וכו', עד שאפלו ערבי נחל אוגדין עמהם, שהם בחינת הרחוקים מאד שאין בהם לא טעם וריח, כי על־ידי האמת מגלין, שגם מהם מקבל השם־יתברך נחת רוח והתפארות, על־ידי כל תנועה אמתית שנמצא בהם שמושכין את עצמן להשם־יתברך, וכנ"ל. וזהו בחינת שמחת תורה ושמיני עצרת. 'עצרת' - לשון אספה, שעוצר ואוסף הכל ומקרב כלם להשם־יתברך, אפלו הרחוקים מאד על־ידי סכת שלום שזכינו לישב בה, שאז הקרבנו קרבנות אפלו בשביל השבעים אמות, כדי לקרב כלם להשם־יתברך בבחינת (צפניה ג, ט) "אז אהפך אל כל העמים שפה ברורה" וכו'.

ועל־כן בשמחת תורה הכל עולים אל התורה, להורות, שכל אחד מישראל יש לו חלק בתורת אמת, כי עקר האמת הוא לקרב ולא לרחק, רק לברר ולגלות נקדת האמת שאצל כל אחד מישראל אפלו הרחוקים מאד, כי זה עקר אמתת רצונו יתברך וכנ"ל.