# כח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/28/

וזה שמסימין התורה "לעיני כל ישראל" ומתחילין מיד: "בראשית ברא אלהים" וכו'. כי רבותינו ז"ל (ספרי שם) דרשו על פסוק זה (דברים לד, יב): "אשר עשה משה לעיני כל ישראל", ששבר את הלוחות. וזהו בחינה הנ"ל, כי משה ראה גדל החרבן שחטאו ישראל כל־כך, ועברו על כל התורה, ועבדו עבודה־זרה עד שהיה משורת הדין האמת על־פי התורה - להרחיק ולהאביד את ישראל, חס ושלום, כמו שאמר השם־יתברך (שם ט, יד): "הרף ממני ואשמידם" וכו', על־כן השכיל משה והשליך את הלוחות לארץ, זה בחינת 'ותשלך אמת ארצה' הנ"ל, כמו שהשם־יתברך השליך את האמת לארץ על שקטרג על בריאת האדם וכנ"ל, כמו כן עשה משה ודבק בו יתברך והשליך את הלוחות, שהם בחינת אמת בחינת 'תורת אמת' - השליכם לארץ, להורות שאף־על־פי שהם תורת אמת, אף־על־פי־כן מאחר שעל ידם עולה על דעתו שאפס תקוה, ואי אפשר להתפלל עוד על ישראל, על־כן השליכם ארצה והרחיקם מעל פניו, וחזק את עצמו להאמין שאי אפשר להשיג עמקות דעתו כלל, עד שהבין שאף־על־פי־כן השם־יתברך רוצה שיתפלל עליהם, ועל־ידי־זה הרבה להתפלל עליהם, שפעל בתפלתו שנתרצה השם־יתברך ומחל להם וצוה לו לפסל לוחות שניות. וזהו בעצמו בחינה הנ"ל, בחינת "ותשלך אמת ארצה", ועל־ידי־זה בעצמו "אמת מארץ תצמח" וכנ"ל, כמו כן עשה משה, כי־אם לא היה משליך הלוחות והיה הקטרוג גדול, חס ושלום, עד שהיו ישראל נאבדין, חס ושלום, ואז היה האמת מתעלם לגמרי, כי אין מי שיגלה האמת בעולם כי־אם ישראל. על־כן השליך הלוחות, שהם בחינת אמת, בבחינת "ותשלך אמת ארצה", והתחזק בתפלה, כי האמין שאי אפשר להשיג אמתת דעתו כי מאד עמקו מחשבותיו, וזכה שעלתה בידו ונתרצה לו השם־יתברך ומחל לו וצוה לו לפסל לוחות שניות, שזהו בחינת "תעלה אמת מן הארץ", בחינת "אמת מארץ תצמח" וכנ"ל.

ועל־כן אחר "לעיני כל ישראל", מתחילין מיד "בראשי'ת בר'א אלקי'ם", שהוא סופי תיבות 'א'מ'ת, כמובא (בעל הטורים). להורות, שזה עקר האמת כשיודעין שאין יודעין כלל, ואין מתרחקין בשום אפן, רק מתחילין בכל פעם, שזהו בחינת 'לעיני כל ישראל' - 'בראשית ברא אלקים', שמשה בעצם כחו המשיך דרך זה על־ידי שבירת לוחות שהודה לו השם־יתברך, ואמר לו: 'ישר כחך ששברת'. שעל־ידי־זה יוכל כל אחד מישראל להתחזק את עצמו להתחיל בכל פעם, שזהו בחינת התחלת התורה "בראשית ברא אלקים", סופי תיבות 'א'מ'ת. כי רק זהו עקר אמתת האמת שלא יתרחק על־ידי האמת, רק יבין וידע שאין יודעין כלל, וצריכין להתחיל בכל פעם מחדש, כי אמתת רחמיו שגבו מאד, וכל ימי חיי האדם יוכל להתחיל להתקרב להשם־יתברך, כמו שכתוב (תהלים צ, ג): "תשב אנוש עד דכא" - 'עד דכדוכא של נפש' (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א). כי חסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם.