# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/3/

נמצא, שעקר השנויים הנמשכין מהזמן שמשם כל אחיזת היצר־הרע נאחז ביותר בהממון כנ"ל, ועל כן זה הבעל צדקה שלוקח ממונו ונותנו לחברו העני, בזה מבטל מאד בחינת השנויים ונכלל באחד, מאחר שיבטל השנוי שבינו ובין העני ואינו שונאו ואינו רודפו על־ידי שנוי דעתו, אדרבא, מרחם עליו ונותן לו ממונו ששם עקר אחיזת השנויים. נמצא, שמבטל השנויים ביותר, שעל־ידי־זה מבטל אחיזת הרע שהוא היצר־הרע ונכלל באחד ששם אין שנוי, שזה תכלית כל התורה והמצוות להכלל באחד ולבטל הזמן, וכל השנויים התלויים בו להכלל בבחינת למעלה מהזמן ששם כלו אחד, שזהו בחינת התכלית של עולם־הבא.

ועל־כן צדקה גדולה מאד ושקולה ככל התורה כלה, וכל התורה כלה נקראת על שם צדקה כמו שכתוב (דברים ו, כה): "וצדקה תהיה לנו", כי זה עקר כלל כל התורה לבטל כל השנויים, שמשם כל אחיזת היצר־הרע ולהכלל באחד, שזה זוכין על־ידי צדקה כנ"ל. ועל־כן צדקה מציל מעברות, כמו שדרשו רבותינו ז"ל, ומכפר על העברות, כמו שכתוב (דניאל ד, כד): "וחטאך בצדקה פרק", כי צדקה מבטל אחיזת היצר־הרע שמשם כל העברות, רחמנא לצלן, כנ"ל.

כי דעת כל אדם משנה מחברו כנ"ל, וביותר דעת העשיר מהעני, כי העקר העניות נמשך מהשנויים, שמשם אחיזת הרע, שמשם כל העניות, בחינת "בעצבון תאכלנה" (בראשית ג, יז), שנמשך על־ידי אכילת עץ הדעת טוב ורע, שמשם התגברות כל השנויים וכל הבלבולים בחינת "להט החרב המתהפכת" (שם כד), ומחמת זה נמשך גלגל החוזר בעולם, עד אשר על פי רב העניות אצל הכשרים והצדיקים, והעשירות אצל הרשעים ואינם כשרים, אבל עקר אחיזת העניות מבחינת הרע הנ"ל שנמשך מהשנויים, שעל־ידי־זה נתעכב השפע כידוע. ועל כן דעת העשיר שיש לו שפע וכל טוב משנה מאד מדעת העני שביתו ריקן מכל. עד שנמצא הרבה מהעשירים ששונאים את העני והרבה רודפים אותו. וכמו שכתוב (משלי יט, ז): "כל אחי רש שנאהו", וכמו שכתוב (תהלים קט, טז): "וירדף איש עני ואביון" וכו'. וזה נמשך מרבוי השנויים שמשם אחיזת השנאה והמחלקת, שמשם כל כח היצר־הרע שמתגרה ביותר בהעני, מחמת שמשם כל העניות כנ"ל, אבל זה העשיר שמאמין בהשם־יתברך שהכל ממנו יתברך לבד, כי העשר והכבוד מלפניו ואינו שונא את העני על־ידי שנוי דעתו, אדרבא, מרחם עליו ונותן לו ממונו, על־ידי־זה מבטל מאד בחינת השנויים שנאחזין שם ביותר, ועל ידי זה מבטל אחיזת היצר־הרע ונכלל באחד ועל כן נחשב כאלו קים כל התורה כלה וכנ"ל.
