# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/30/

וזהו (שמות ו, ב־ג): וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה', וארא אל אברהם וכו' באל שדי, ושמי ה' לא נודעתי להם וכו', כי כל הוכוחים בין השם־יתברך ובין משה רבנו בענין שליחותו לגאל את ישראל, שמשה היה ממאן מאד כמה פעמים, והשם־יתברך הקפיד עליו והכריחו לילך בשליחותו לגאלם, כמבאר בפרשיות הקודמים, הכל היה בענין האמת הנ"ל, שאפלו גדולי הצדיקים קשה להם בתחלה לעמד על עצם נקדת האמת לאמתו וכו' וכנ"ל. רק כל צדיק וצדיק מברר האמת כפי יגיעתו וטרחו בעבודתו, וכל ימי חייו יש לו בכל פעם נסיונות, כי בהכרח שיהיה לו בחירה כל ימי חייו ועקר הבחירה הוא בענין ברור האמת לאמתו וכנ"ל.

ועל־כן אפלו משה רבנו היה ממאן לילך בשליחות השם־יתברך. והכל מחמת רבוי האמת שלו, כי בקדשת חכמתו ידע האמת, שקשה מאד להושיע לישראל ישועה שלמה בתכלית עד הסוף, כי ראה שסופן לחטא ולהמרות כנגדו וכנגד השם־יתברך כמה פעמים בתחלה ובסוף. וכמו שהיה באמת כן, כמו שכתוב (במדבר יד, כב): "וינסו אתי זה עשר פעמים" וכו', ועל־כן היה חפץ לסלק עצמו משליחותו, כי תלה הדבר בענותנותו, כי היה קטן בעיניו ואמר (שמות ג, יא): "מי אנכי" וכו'. וכל זה בחינת אמת, כי משה רבנו בודאי דבר כל דבריו באמת ובענוה אמתית, אבל אף־על־פי־כן הקפיד השם־יתברך עליו, כמו שכתוב (שם ד, יד): "ויחר אף ה' במשה" וכו' והכריחו לילך, כי כל אלו הדעות והסברות של משה שהיה למאן בשליחותו, הכל נמשך ונשתלשל מהאמת של המלאכים הנ"ל שקטרגו ואמרו שלא יברא האדם, כי "מה אנוש כי תזכרנו" וכו', כי עתיד למחטא קמך ולארגזא קמך וכו', כמבאר לעיל, שמזה הקטרוג כל כח היצר־הרע, ואפלו צדיקים גדולים גמורים צריכים יגיעה רבה לברר דעתם מסברות הנמשכים מזה הקטרוג וכו'. ומזה נמשך מה שאמר משה (שם ה, כב): "למה הרעתה וכו' למה זה שלחתני", שזה נמשך על־ידי עצם המחלקת של החולקים שהם דתן ואבירם שיצאו נצבים לקראתם ואמרו (שם כא): "ירא ה' עליכם וישפט" וכו'.

וגם לפי דעתם דברו באמת כאלו הם מקנאים על צרות ישראל, כי כל הפגמים שבעולם, בפרט כל מיני מחלקת - נמשך רק מפגם האמת הנ"ל, שמשם כל הבחירה וכנ"ל. ועל־כן אפלו הרשעים הגמורים מלבישים דבריהם הרעים באיזה אמת כאלו כונתם אל האמת. כמו שראינו בפרעה שאמר להם (שם ה, ד ט): "למה משה ואהרן תפריעו את העם וכו'. תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר". הבט וראה והבן אתה המעין, עד היכן השקר מתפשט להחליף האמת, עד שבתקף שקריו מעז פניו כל־כך לומר שאצלו האמת, עד שפרעה הרשע שענה את ישראל בשקר ובחנם בעבודה קשה כל־כך, אמר: "תכבד העבודה וכו' ואל ישעו בדברי שקר" כאלו, דברי משה ואהרן שרוצים שישראל יעבדו את ה', הם חס ושלום, דברי שקר, והוא חפץ רק האמת שיעבדו אותו ישראל בחנם, וכן הוא בכל דור ודור.

אבל זה הענין להחליף השקר באמת הוא בכמה בחינות אין מספר, כי הרשע גמור כמו פרעה - מחליף שקר גמור לאמת כנ"ל, ודתן ואבירם באו גם־כן בשקר לחלק על משה בעזות וחצפה גדולה, כאלו הם מקנאים על צרות ישראל ואמרו: "ירא ה' עליכם וישפט" וכו'. אבל בודאי שקר שלהם לא היה מגשם כל־כך כמו השקר של פרעה, אבל גם הם באו בשקר, ואמרו שאצלם האמת כאלו הם אוהבים את ישראל באמת יותר ממשה ואהרן. וכן הוא בכל דור ובכל עת. ו"העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה" (קהלת ז, ז), כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה (שמות רבה ו, ב), פסוק זה לענין משה רבנו, שעל־ידי העזות הרע של דתן ואבירם שאמרו "ירא ה' עליכם" וכו', על־ידי־זה גרמו שגם משה רבנו שגה ואמר: "למה הרעתה" וכו'. כי גם הצדיקים הגדולים והנוראים טועים גם־כן לפעמים על־ידי רבוי האמת יותר מדאי שנמשך מקטרוג המלאכים הנ"ל וכנ"ל.