# לב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/32/

וזהו וארא אל אברהם באל שדי - שהוא שם קדוש ונורא, אבל זה השם נקראים בו גם המלאכים, כמו שכתוב (שמות כג, כ): "הנני שולח לפניך מלאך וכו'. השמר מפניו... אל תמר בו... כי שמי בקרבו". ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין לח:): אל תמירני בו. 'כי שמי בקרבו' - זה מט"ט ששמו כשם רבו, כי מט"ט בגימטריא שד"י, כמובא (רש"י שמות כג, כ). הינו שהשגת אמתתו יתברך מצד זה השם משיג המלאך עד שהמלאך נכלל בו יתברך בבחינת זה השם. ונקרא על שמו, אבל שם צריכין לזהר מטעות שלא לטעות שהשגה זאת הוא עצמות אמתתו יתברך, כי על זה נאמר: "השמר מפניו אל תמירני בו". ועל־כן לא בחר משה בבחינה זאת. ואמר (שמות לג, טו): "אם אין פניך הלכים" וכו'. כי משה כל השגתו היה גבה מאד, כי השיג מבחינת שם העצם שהוא שם הויה ברוך הוא, אבל גם הצדיקים הגדולים שהשגתם רק בבחינת שם זה שהוא שם שד"י, הם יודעים ונזהרים מטעות, ואינם טועים, חס ושלום, שזה תכלית ההשגה. רק יודעים שאי אפשר להשיג אמתתו יתברך. וכן אי אפשר להשיג דרכי הנהגתו את העולם שהוא על־ידי מדותיו יתברך, שהם שמותיו, כידוע. כי גבהו דרכיו מדרכינו, כי השגת עצם האמת נעלם ונשגב מאד.

וזה שאמר השם־יתברך למשה על שאמר (שמות ה, כב): 'למה הרעתה' - הלא לאברהם וכל האבות לא נתגליתי כי־אם בבחינת שם שד"י, ששם יש אחיזה להשגת המלאך כנ"ל, אבל ושמי ה' - ששם אין שום תפיסה להמלאכים, לא נודעתי להם - ועל־כן בודאי היה נעלם מאתם יותר דרכי אמתתו יתברך, ואף־על־פי־כן לא הרהרו אחר מדותי, וכמו שדרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין קיא.) ומובא בפרוש רש"י שם, שהבטחתי להם את הארץ וכשבא אברהם לקבר את שרה, הכרח לקנות וכו', וכן יצחק ויעקב. כי ידעו, שעדין לא השיגו עצם אמתת מדותיו יתברך, ואתה שכבר גליתי לך השגת שם העצם, שם הויה ברוך הוא, אתה חפץ לידע ולהבין דרכי הנהג ות אמתתי בשלמות. הלא, אדרבא, כל מה שמשיגין האמת במדרגה גבה יותר, צריכין לידע שעדין רחוקים מהשגת עצם האמת, כי עקר השגת האמת הוא, רק לידע שרחוקים מעצם האמת, שזהו עקר בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע וכו' וכנ"ל.

וזהו וגם הקימתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען וכו' וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וכו' (שם ו, ד). הינו שגלה למשה, שאף־על־פי שלא גלה להאבות השגת אמתתו יתברך אפלו כמו שגלה למשה, אף־על־פי־כן, כל מה שיגעו וטרחו לא היה בחנם, חס ושלום, כי אף־על־פי־כן רק הם פעלו על־ידי עבודתם להמשיך ולתן לנו אחזת נחלתנו שהיא ארץ־ישראל, ששם עקר השגת אמתתו יתברך לכל אחד ואחד מישראל, רק שצריכין להמתין לזה עד הגאלה הראשונה, ואחר־כך עד הגאלה האחרונה, אבל סוף כל סוף כל כבישת ארץ־ישראל בתחלה ובסוף, הכל היה בכח האבות, כמבאר בכל התורה.

וכמו כן גם אתה אף־על־פי שגליתי לך שם ה' שהוא השגת האמת בבחינה גבה יותר, אף־על־פי־כן עדין אי אפשר לך להשיג דרכי אמתתי בשלמות, ועל־כן אף־על־פי שאתה רואה בהאמת שלך שישראל לא ישמעו אליך וירגיזו אותי ואותך כמה פעמים, וגם עתה ממאן פרעה לשלח את ישראל והוסיף עוד להכביד העבודה מאד מאד, וגם דתן ואבירם יצאו נצבים וכו', שבשביל כל זה לא רצית בתחלה לילך בשליחותי, וגם עתה אתה צועק "למה זה שלחתני" וכו', אף־על־פי־כן אתה מכרח לבטל דעתך נגדי ולילך בשליחותי, כי אף־על־פי־כן תפעל ותועיל ותצליח הרבה בשליחותך, כי סוף כל סוף תוציאם ממצרים ביד רמה ותתן התורה לישראל. ומה שיהיה אחר־כך - אין לך להרהר בזה, כי כל מה שתגמר לטובת ישראל אינה נאבד לעולם.

והכלל, שאף־על־פי שאין זוכין להשיג עצם האמת, אף־על־פי־כן כל צדיק וצדיק אמתי גומר הרבה מאד בעבודתו, שמאיר בנו קדשת אמתת תורתו כפי הדור וכפי העת והזמן, בפני הבית ושלא בפני הבית. ואפלו כל נקדה ונקדה טובה של אמת של הפחות שבישראל יקר מאד מאד בעיניו יתברך ואינה נאבדת לעולם. ומה שנעשה עם כל אחד ואחד - אי אפשר להשיג, כי גם הצדיקים הגדולים בעצמן אי אפשר להם להשיג דרכי אמתתו יתברך בשלמות כנ"ל. ואף־על־פי־כן כל פעלתם באמת קים לעד ולנצח, כמו שכתוב (ישעיה סא, ח): "ושלמתי את פעלתם באמת". וכמו כן כל נקדה ונקדה מנקדות האמת שמאירין בנו אפלו בשפלותנו העצום, הכל קים לנצח.