# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/34/

וזה בחינת מה שאמר השם־יתברך לאבימלך (בראשית כ, ו): גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך וכו', ופרש רש"י: 'אמת שלא דמית מתחלה לחטא, אבל נקיון כפים אין כאן'; כי עקר האמת לאמתו אי אפשר לזכות כי־אם כשהוא נקי וזך לגמרי מכל התאוות, והעקר מתאוה הכלליות, כי שמירת הברית הוא בחינת אמת, בחינת (ירמיה ב, כא): "כלו זרע אמת", וכמבאר במקום אחר. כי עקר השקר הוא על־ידי עכירת הדמים, כמבאר בתחלת התורה הנ"ל, ששקר אי אפשר לומר כי־אם שמעכר את דמיו וכו', עין שם. וכל התאוות, בפרט תאוה הכלליות הוא על־ידי עכירת הדמים, על־כן כשהבעל־דבר מסית את האדם להטעותו לאיזה דרך לא טוב - על־ידי האמת שלו, בפרט כשמסיתו להחזיק במחלקת מחמת האמת שלו - צריך להסתכל על עצמו אם הוא זך ונקי מהתאוות, בפרט מתאוה הנ"ל. ומאחר שיודע בעצמו שאינו נקי, איך אפשר לו להעמיד על האמת שלו? בפרט לרדף אחר איש ישראל, מכל שכן אחרי רבים, כי האמת הברור, בחינת אמת לאמתו - אין זוכה כי־אם הצדיק האמת שהוא בחינת נקי כפים באמת, שהוא נקי מכל התאות, בפרט מתאוה הכלליות לגמרי, שאין לו שום עכירת הדמים, ורק הוא זוכה לאמת לאמתו. ושאר העולם עקר האמת שלהם הוא לידע שהם רחוקים מהשגת הדעת האמתי, רק צריכין להתחזק באמונה וכנ"ל.

וזה שאמר ה' יתברך לאבימלך: "גם אנכי ידעתי" וכו'. כי אבימלך היה צדיק בעיניו לגמרי, כאלו הוא איש אמת, ואברהם הטעהו בשקרו, שאמר: "אחתי היא", ועל־כן נדמה לו שיש לו טענה גדולה נגד השם־יתברך שהכה אותו בחנם, על־כן טען ואמר: "הגוי גם צדיק תהרג, הלא הוא אמר לי אחותי הוא וכו' בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת". נמצא, שלפי דברי אבימלך הוא איש אמת ואברהם הוא שקרן, חס ושלום. השיב לו ה' יתברך: 'גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת', כי בודאי האמת אתך שעשית זאת באמת ובתם לבבך, אבל נקיון כפים אין כאן, כמו שפרש רש"י כנ"ל. כי־אם היית נקי כפים, דהינו שלא היית בעל תאוה כזה, בודאי לא היית בא למכשול כזה. כי מעקרא דדינא פירכא, מה לך לשאל את אברהם אם היא אשתו או אחותו? וכמו שהשיב אברהם באמת כששאל לו: "מה ראית כי עשית" וכו'. השיב לו: "כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה". וכמו שפרש רש"י: 'אכסנאי שבא לעיר על עסקי אשתו שואלין אותו' וכו'. ומאחר שאתה בעל תאוה כזה ואינך נקי כפים, הכשילך האמת שלך, עד שלקחת אותה לך, וכשבא עליך המכות אתה צועק שאתה צדיק ואברהם הכשילך בשקרו, ואין אתה משים לב שעכירת דמיך הכשילך לטעות מן הדרך ולבלי להשיג האמת לאמתו, אך מאחר שאף־על־פי־כן כונתך לא היה לאסור גדול, על־כן "ואחשך גם אנכי אותך מחטוא לי" וכו'. כי השם־יתברך מרחם על האדם כשרואה שחפץ באמת, רק שטועה את עצמו, הוא מרחם עליו ומרמז לו בדרכיו הנפלאים שישוב מטעותו, אבל על כל פנים אתה צריך לשום על לבך שאינך נקי כפים ובשביל זה באת לטעות כזה על־ידי האמת שלך.

וזה שנאמר (תהלים כד, ג): מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי וכו'. 'נקי כפים ובר לבב' דיקא, כי דיקא כשהוא נקי כפים, הוא דיקא זוכה לבחינת בר לבב אשר לא נשא לשוא וכו', שהוא נצל משוא ושקר וזוכה לאמת לאמתו, ורק הוא זוכה לעלות בהר ה' ולקום במקום קדשו. ועל־כן הכרח אברהם להעלים האמת ולומר שהיא אחותו, כי שרי להו לצדיקיא לסגויי ברמאותא עם רמאי (מגלה יג:). כי הצדיק כשרואה שאין אמת בעולם - הוא מכרח להעלים האמת בכמה דרכים כדי להציל את נפשו, ודיקא על־ידי־זה הוא מכניס האמת בעולם, וכמו שנהג יעקב עם לבן ועשו וכו'.