# לח

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/38/

וזהו בחינת (שמות יט, כא): "פן יהרסו אל ה' לראות וכו' וכו', ועלית אתה ואהרן" וכו'. ופרש רש"י: 'אתה מחצה לעצמך ואהרן מחצה לעצמו, והעם אל יהרסו כלל לעלות' וכו'. הינו כנ"ל, כי בודאי אי אפשר לקרב למחצת השגת הצדיק, ואי אפשר להבין ולהשיג דעתו, ועל־כן אסור להרהר אחריו. וזה בחינת אסור הזרים לגשת אל הקדש בבית המקדש ובמשכן, כי עקר הקדשה הוא האמת כנ"ל, ובכל מקום שמאיר בו אמתתו יתברך יותר - יש בו קדשה יתרה, אבל לאו כל אדם יכול להתקרב ולגשת אל קדש ת האמת הזה, כי עצם האמת, שהוא השגת אמתתו יתברך, אי אפשר להשיג, רק כל אחד צריך לעמד על עמדו ומחצתו לאחז בדרך האמת כפי מדרגתו. וזה עקר האמת שלו - לבל יהרס לגשת למה שאינו ראוי, כי 'במפלא ממך אל תדרש' וכו' (חגיגה יג.). נמצא, שעקר המשכת הקדשה שהוא האמת משבת לחל, מהצדיק לההמון הוא דיקא על־ידי בחינת הבדלה, וכנ"ל. וזהו סוד הבדלה במוצאי שבת, שעל־ידי־זה דיקא ממשיכין קדשת שבת לימי החל, הינו כנ"ל.