# לט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/39/

וזהו שלמדו רבותינו, זכרונם לברכה (שבועות יח:), דין הבדלה על היין במוצאי שבת מפרשת שתויי יין, שנאמר לאהרן תכף אחר מיתת בניו - שיצאו לחוץ מהגבול והרסו לעלות אל ה' ונכנסו להקטיר קטרת בפנים שלא ברשות. כי זהו בחינת פגם הנ"ל, בחינת פגם האמת שאינו מזכך כראוי, כי נדב ואביהוא היו צדיקים גדולים ונוראים מאד, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (זהר אחרי נו:), ובודאי היתה כונתם לשמים באמת, כי רצו להתקרב להשם־יתברך, וסברו שעל־ידי־זה יוכלו לקרב כל ישראל אל התכלית, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין נב.): 'וכבר היו משה ואהרן מהלכים ונדב ואביהוא אחריהם ואמרו, מתי ימותו וכו' ואני ואתה ננהיג את הדור' וכו'. ובודאי לא היתה כונתם, חס ושלום, לשם כבוד עצמן, רק לשמים באמת, אך אף־על־פי־כן טעו הרבה בזה, כמפרש בתורה ובדברי רבותינו ז"ל. כי בענין האמת הנ"ל שאינו מזכך נכשלים לפעמים צדיקים גדולים, שמזה באים כל השגיאות המובא בדברי רבותינו ז"ל ששגו גדולי הצדיקים, כי הכל היה על־ידי פגם האמת הנ"ל וכנ"ל.

ועל־כן אחר מיתת שני בני אהרן נאמרה מיד פרשת שתויי יין, ושם מרמז סוד הבדלה, כמו שכתוב שם (ויקרא י, י): "ולהבדיל בין הקדש" וכו'. שמזה למדו רבותינו ז"ל דין הבדלה במוצאי שבת, הינו כנ"ל. כי עקר בחינת הבדלה הוא להבדיל בין אמת הברור, שהוא בחינת שבת וכו' ובין האמת של ימות החל, שעקר התקון על־ידי הבדלה דיקא, על־ידי שיודעין שרחוקים מעצם האמת של בחינת שבת, שהוא בחינת האמת הזך של מבחרי הצדיקים המכונים האמת לאמתו וכו' וכנ"ל. ועל־כן נסמך ענין זה של הבדלה למיתת בני אהרן, כי הם פגמו בזה, שהרסו לעלות אל הקדשה שהוא בחינת אמת לפנים ממדרגתן, ואף־על־פי שנדמה להם שכונתם אל האמת, אבל שגו בזה, כמפרש בתורה. נמצא, שפגמו בבחינת סוד הבדלה כנ"ל, על־כן נסמך פסוק 'ולהבדיל', למיתתם, וכנ"ל.