# נ

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/50/

וזה בחינת אסור כתבת קעקע. כי הכתב הוא בשביל האמת ולדחות השקר, הינו במקום שיש חשש שנוי ושקר כותבין כתב, כדי שלא יוכל השקרן לשנות עוד ולומר שקר, אבל באמת נגד הרמאי והשקרן גם כתב אינו מועיל, כנראה בחוש, כי הרמאי והשקרן יכול להחליף עשרת מונים אפלו נגד הכתב, כי טוען טענת של שקר ורמאות ואומר שכך היה כונת הכותב. וזה בחינת (תהלים קמד, ח): "אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר". 'וימינם', שהוא בחינת כתב, שהוא בימין גם־כן ימין שקר כנ"ל. ועל־כן העקר הוא מי שיש לו נאמנות באמת ובתמימות - רק עמו יכולין לעסק, הן במשא ומתן הן בדברי תורה ומוסר. כי עקר האמת הוא בלב - שלא יטעה את עצמו, בבחינת (תהלים טו, ב): "ודבר אמת בלבבו". וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין כו.): 'הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות' וכו'.

ועל־כן תורתנו הקדושה נתנה בכתב ובעל פה, שהם בחינת אמת ואמונה, כי תורה שבכתב זה בחינת אמת, בחינת (קהלת יב, י): "כתוב ישר דברי אמת". אבל אף־על־פי־כן מתורה שבכתב לבד אין יכולין לידע אמתת התורה, כי בהתורה אין מבאר שום דיני המצוה ואין יודעין איך להניח תפלין וכו', ושאר דיני התורה כי־אם על־ידי תורה שבעל־פה, שהוא בחינת אמונה, בבחינת (תהלים פט, ב): "אודיע אמונתך בפי". הינו אמונת חכמים. שאנו צריכין להאמין בהחכמים האמתיים, כפי מה שבארו לנו כל דיני ודרכי התורה, כי עקר אחיזת האמת המטעה, שמשם כל השקרנים שבעולם, בבחינת (רש"י במדבר יג, כז): 'כל שקר שאין בו אמת בתחלתו - אינו מתקים' וכו'; עקר אחיזתו הוא מבחינת כתב שהוא בשביל האמת שלא יוכלו לשנות עוד, מאחר שכבר נכתב הכל בכתב, אבל משם כל שקריהם, כי משנים כמה שנויים ואומרים פרושים ובאורים בהכתב כרצונם כפי שקריהם. ועל־כן העכו"ם לומדים רק תורה שבכתב, כי משם נשתלשל אחיזת שקריהם, מאחר שמחלקים ומפרידים תורה שבכתב מתורה שבעל־פה, ואינם מאמינים בחכמי האמת, שהם חכמי התלמוד שבארו לנו באר היטב כל התורה באמת, על־כן הם מפרשים התורה כרצונם ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה, כידוע.

ועל־כן בכל עסקי משפטיהם ודיניהם הם מחמירין מאד מאד שיהיה הכל בכתב דיקא, ואין מקבלין שום דבור מגדול וקטן לא מהטוען ולא מהשופט כי־אם בכתב דיקא, והכל בשביל האמת כדי שלא יוכלו לשנות עוד. אבל זה האמת הוא הרבה מאד יותר מדאי, שמשם אחיזת השקר, וכאשר רואין בחוש שאחרי שמרבין בכתבים, וכל הדבורים נכתבים, אף־על־פי־כן הם מלאים שקר ומחליפים עשרת מונים ומפרשים הכתב כרצונם וכו', כידוע כל זה. כי עקר האמת הוא אחד לא הרבה כנ"ל, כי עקר הדבר שידין הדין דין אמת לאמתו וכנ"ל. והדבר מסור ללב ובוחן לבות יודע מי כונתו באמת לאמתו, אבל על־ידי רבוי הכתבים אי אפשר לברר האמת, אדרבא, משם אחיזת השקר וכנ"ל.