# נא

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/51/

וזה בחינת אסור כתבת קעקע, שהיו נוהגים האמוריים לכתב ולקעקע בבשרם אותיות הכתב מענין דרכי אמונתם הכוזביות. והכל בשביל לחזק האמת המטעה שלהם - להראות שהם דבקים באמונתם כל־כך, עד שחוקקים ומקעקעים בבשרם בכתב מענין אמונתם. ובאמת זה עקר השקר והכזב שלהם, כי אחיזתם בכתב דיקא, שהוא בעשיה, כידוע, ששם אחיזתם ביותר, כידוע, ועל־כן הם חוקקים הכתב בבשרם, כי עקר אחיזת השקר הוא בבשר הגוף, ששם אחיזת כל התאוות בחינת ערל בשר (יחזקאל מד, ט), שמשם נמשכים כל השקרנים, בבחינת (זהר נח סה.): 'נחש שלטנותיה על בשרא', נחש הוא עקר הרמאי והשקרן שממנו כל השקרים והרמאות שבעולם, בבחינת (בראשית ג, א): "והנחש היה ערום" וכו', שהטעה את אדם וחוה וכל הדורות שאחריו. ועקר שלטנותיה על בשרא, הינו על בשר הגוף ששם כל התאוות שמטעה את האדם בכמה רמאות, ומהפך השקר לאמת והאמת לשקר. והכל מחמת תאות הגוף, שמחמת תאות הגוף והבליו נתהפך האמת אצלו עד שאומר שכך האמת, וכמבאר לעיל מזה קצת (באות לד).

ועל־כן אסרה לנו התורה כל זה, דהינו אסור כתבת קעקע, כי אסור לנו להכניס אותיות הכתב לחקקם ולקעקעם על בשר הגוף, כי משם עקר אחיזת השקר שנאחז מרבוי האמת יותר מדאי, כנ"ל, שהוא בחינת הכתב שרוצים לחקק האמת בכתב ולחקקו על בשר הגוף, כדי שיהיה האמת חקוק בו והכל שקר וכזב, כי אדרבא, משם עקר אחיזת השקר כנ"ל, כי עקר האמת צריך שיהיה נכתב ונחקק בלב באמת לאמתו, בבחינת (משלי ג, ג): "כתבם על לוח לבך" וכו' וכנ"ל, אבל לא לחקקו על בשר הגוף בגשמיות, כי זה בחינת רבוי האמת יותר מדאי, שזה עקר השקר כנ"ל.

וזה בחינת (סוטה כב:): 'פרוש נוקפי פרוש כוזאי' וכו', שהזכירו רבותינו ז"ל - שהראו האמת לכל יותר מדאי, שזה עקר השקר, כי האמת הוא רק אחד - לא הרבה. ועקרו תלוי בפנימיות הלב שלא יטעה את עצמו. וכמו שאנו אומרים בכל יום בבקר: 'לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר וכו', ומודה על האמת ודבר אמת בלבבו' וכו'. והעקר על־ידי שמבטל עצמו באמת, בבחינת: 'מה אנו מה חיינו מה חסדנו' וכו'. כי 'רב מעשינו תהו וימי חיינו הבל לפניך' וכו'. כי רק על־ידי־זה זוכין אל האמת לאמתו - כשמבטלין עצמו באמת ואין מכונין בשביל תועלת עצמו כלל, וכנ"ל.

הלכות לא ילבש גבר וכו'