# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1073/65/9/

ועקר התקון על־ידי אמת, כמבאר בהתורה הנ"ל, שעל־ידי אמת נמשך השגחתו יתברך, שעל־ידי־זה נכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, ועל כן בראש־השנה רב ישראל ממשיכין עצמן אל האמת והתמימות, ומתפללין וצועקין להשם־יתברך באמת ובתמימות בלי שום חכמות של הבל שיש לקצתם בשארי ימות השנה, כי העקר הוא האמת והתמימות - להתנהג בכל השנה כמו המון בני ישראל הכשרים בראש־השנה ויום הכפורים, כי עקר התשובה והתקון הוא אמת, שעל־ידי־זה מבטלין אחיזת הש קר שנאחז בתחלת הבריאה, ונכלל אחר הבריאה בקדם הבריאה, שזה עקר התקון של כל הדברים, וכנ"ל.

וזה בחינת קול שופר שהוא בחינת אמת, בחינת (בראשית כז, כב): " הקל קול יעקב", בחינת (מיכה ז, כ): "תתן אמת ליעקב", כי עקר התגלות האמת על־ידי בחינת יעקב, שהוא התחיל לעסק בתקון זה, לבטל השקר בתחלת אחיזתו הנ"ל, כי אברהם אבינו היה הראשון שהתחיל לגלות אלוקותו בעולם, שזה עקר התגלות האמת, אבל מחמת שאברהם היה הראשון - לא הגיע עדין לבטל אחיזת השקר בשרשו הנ"ל, שהוא בעצם הנקדה ששם יצאה הבריאה מכח אל הפעל, שזה אי אפשר להשיג. ושם צריכין עקר ההמתקה - לבטל אחיזת השקר כנ"ל, כי אברהם היה מדתו חסד ויצחק מדתו גבורה - זה בחינת קדם הבריאה ואחר הבריאה, כי חסד בחינת קדם הבריאה, ששם כלו טוב, כלו חסד. וגבורה ודין זה בחינת אחר הבריאה שמשם אחיזת הדין כנ"ל, כי אברהם גלה אלקותו בעולם והודיע שיש אלקים שליט בארץ. וכן יצחק וכן יעקב, כי זה היה כל עבודתם, כי 'אין קורין אבות, אלא לשלשה' (ברכות טז:), כי הם אבות העולם, כי קדם הבריאה בבחינת אב כנ"ל, כי זכו לכלל הכל בהשם־יתברך בבחינת קדם הבריאה ששם אב ובן כחדא, בבחינת 'כשתגיע לאבני שיש טהור' ושם נקרא הכל על שם האב, כי הבן טפל לאב ונכלל בו.

אבל אברהם ויצחק עדין לא בטלו לגמרי אחיזת השקר בשרשו, בבחינת הנקדה ששם יצאה הבריאה מכח אל הפעל כנ"ל, שמשם עקר אחיזת שרשו של השקר וכו' וכנ"ל. ועל־כן אברהם יצא ממנו ישמעאל. ויצחק יצא ממנו עשו שהם עננין דמכסין על עינין (זהר פנחס רנב.), שהם עקר השקר המכסה את האמת שהוא תקון העינים, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, כי אברהם גלה והמשיך אלוקותו יתברך מעלא לתתא בבחינת אור ישר בבחינת חסד. ויצחק בבחינת אור חוזר מתתא לעלא, שזה בחינת גבורה, אבל עקר הקשר והחבור שבין קדם הבריאה לאחר הבריאה הוא על־ידי בחינת יעקב, שהוא בחינת חוט המשלש, בחינת (שמות כו, כח): "הבריח התיכן המבריח מן הקצה אל הקצה" (זהר תרומה קעה:), כי הוא מחבר וכולל יחד בשלמות, בחינת אברהם ויצחק שהם בחינת חסד ודין, אור ישר ואור חוזר, בחינת קדם הבריאה ואחר הבריאה, כי יעקב זכה למדת האמת בשלמות, הינו לבטל אחיזת השקר בשרשו העליון הנ"ל עד שזכה להשיג איך ממשיכין בחינת יציאת הבריאה מכח אל הפעל בלי אחיזת השקר כלל, שזה בחינת עבודת יעקב שמדתו אמת, שעל־ידי־זה עקר חבור וכלליות הבריאה בקדם הבריאה בשלמות.

ועל־כן יעקב ז כה שהיה מטתו שלמה בלי פסלת, כי ההולדה הוא בחינת בריאה חדשה, שמוציאין בחינת הבן מכח אל הפעל, ומחמת ששם אחיזת השקר, על־כן נאחז הסטרא־אחרא מאד בההולדה. ועל־כן צריכין אחר־כך ברור גדול. וזה עקר מעלת הצדיק הגדול שהוא מאן דנטר ברית (זהר נח נט:), שזוכה לבחינת (ירמיה ב, כא): "כלה זרע אמת", כי זוכה לעלות לתחלת השרש, ולהמשיך משם בחינת הבן, בחינת אחר הבריאה מכח אל הפעל בלי אחיזת השקר כלל, שזה זכה יעקב שמדתו אמת. ועל־כן היתה מטתו שלמה וכנ"ל, וזה בחינת הקול שופר שהוא בחינת "קול יעקב", בחינת אמת וכנ"ל.