# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1081/62/2/

וזה שכתוב אצל אסור שלא לדרש במכשפים ומעוננים (דברים יח, יג): "תמים תהיה עם ה' אלקיך". 'עם ה' אלקיך' דיקא. ה' אלקים זה בחינת שם מלא, בחינת עלמא דאתי, שאז יהיה ה' אחד ושמו אחד, בחינת ה' הוא האלקים, בחינת כלו טוב. כמו שדרשו רבותינו ז"ל (פסחים נ.), וכמובא בדברי רבנו ז"ל בכמה מקומות (סימן ד ועוד), כי אז יתבטל הטבע ויתנהג על־ידי השגחתו לבד. והשגחתו יתברך הוא כלו טוב כלו חסד, בחינת "עולם חסד יבנה". כי הטבע הוא הסתרת השגחתו יתברך, בחינת דין, בחינת 'אלקים' גימטריא 'הטבע', כמובא (פרדס יב, ב). כי באמת גם הטבע הוא מתנהג על־ידי השגחתו יתברך, רק שההשגחה היא נסתרת ונעלמת בבחינת הסתרה, בבחינת דין. וכשנתגלה ההשגחה, אזי הוא כלו טוב כלו חסד, שזה בחינת חדוש העולם, בחינת "עולם חסד יבנה", כי אז יתנהג על־ידי השגחה לבד כנ"ל. ואזי יתגלה כי כלו אחד, כי גם הטבע הוא השגחה, כי ה' אחד ושמו אחד, בחינת ה' הוא האלקים. ה' הוא בחינת השגחה, בחינת חסד. אלקים בחינת דין, בחינת הטבע כנ"ל. ולעתיד יתגלה כי ה' הוא האלקים כי כלו טוב כלו אחד, כי גם הטבע תהיה נכללת בהשגחה, כי כלו חד כנ"ל.

ואנחנו עם קדוש מצוים גם עכשו לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי, ולהמשיך בחינת עלמא דאתי, בחינת השגחה גם בזה העולם, כי זה עקר עבודתנו, שיהיה נכלל זה העולם בבחינת עלמא דאתי, שיהיה כלו אחד. ועל־כן אנו מצוין שלא לדרש באותות השמים ולא במנחשים ומעוננים, רק להאמין בה', כדי לזכות על־ידי־זה לבחינת השגחה, בחינת עלמא דאתי. וזהו בחינת "תמים תהיה עם ה' אלקיך", שכתוב אחר אזהרות: "לא יהיה בך מעונן ומנחש" וכו', "עם ה' אלקיך" דיקא, בחינת "ה' הוא האלקים", בחינת עלמא דאתי שאנו מצוים לדבק עצמנו בבחינת עלמא דאתי, בחינת השגחה, בחינת "ה' הוא האלקים", בחינת כלו טוב, בחינת בטול הטבע. כי הטבע, שהוא בחינת אלקים - נכלל בבחינת ה', בחינת השגחה, כי כלו אחד כלו טוב כנ"ל.

וזה בחינת תמים, כי זה עקר התמימות והשלמות שאין בו שום חסרון, כי כל החסרונות והדינים הם בבחינת הטבע שיניקתה מבחינת דין, מבחינת אלקים, אבל בבחינת השגחה, בחינת עלמא דאתי אין שום חסרון ודין כלל, כי כלו טוב, כנ"ל.

וזה שנזכר ארץ־ישראל אצל אזהרה זו, ותלה כבישת ארץ־ישראל במצוה זו, כמו שכתוב (דברים יח, יד): "כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן" וכו'. כי באמת עקר כבישת ארץ־ישראל הוא על־ידי שאנו פרושים מאסור זה, כי על־ידי־זה שאנו מתרחקים מזהמא זו של מנחשים ומעוננים, רק אנו מאמינים בה', על־ידי־זה אנו זוכין לבחינת חדוש העולם, שהוא בחינת ארץ־ישראל. כי עקר ארץ־ישראל הוא על־ידי כח מעשיו, על־ידי שמאמינים כי ה' ברא הכל ברצונו וכו'. וזה שכתוב (שם פסוק יב): "כי בגלל התועבת האלה ה' אלקיך מוריש אותם מפניך". כי על־ידי שדורשים באלו התועבות ואין להם אמונה, על־ידי־זה הם נתגרשים מארץ־ישראל, כי אי אפשר לזכות לארץ־ישראל כי־אם על־ידי אמונה כנ"ל. וזה שנסמך אצל אזהרה זו: "נביא אקים לך" וכו'. כי כל זה תלוי בנביא האמת, כי על־ידי נבואה זוכין לאמונה דקדשה ולפרש מזהמת הנחש, שהוא בחינת מנחשים ומעוננים כנ"ל.