# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1081/63/4/

ובשביל זה הם כרוכין אחר שטותים אלו, והם מעוננים ומנחשים וקוסמים, ותולין עצותיהם בשטותים אלו, כי הם רוצים לקבל עצות מעסקי עולם־הזה, מדברים גשמיים, כי הם כרוכים אחר עולם־הזה ואינם מקשרים אל התכלית, על־כן הם רוצים לקבל עצות מהעולם־הזה לבד - מדברים גשמיים, עד שנפלו לטעותים ושטותים אלו, כגון צבי הפסיקו בדרך, פתו נפלה מפיו וכו', או עונה פלונית יפה להתחיל, כי תולין הכל במקום וזמן, בדברים גשמיים, מחמת שכרוכים אחר תאוות עולם־הזה והפסיקו אחר הבריאה מקדם הבריאה, על־כן הם רוצים לקבל עצות מעולם־הזה לבד, כנ"ל.

והתורה הפרישה אותנו מזה, כי זה עקר זהמת הנחש שהסית את האדם לאכל מעץ הדעת, כי טוב העץ למאכל ונחמד להשכיל, שהסיתם ואמר להם: 'מן העץ ההוא אכל וברא העולם' (בראשית רבה יט, ד) - שהפכו הקערה על פיה, כי באמת אנו צריכים לקשר אחר הבריאה בקדם הבריאה. והעקר נעשה על־ידי האמונה שהוא יסוד כל התורה, כי על־ידי שמאמינים שהשם־יתברך ברא הכל, על־ידי־זה מקשרין כל הבריאה בקדם הבריאה, דהינו להשם־יתברך.

והם הפכו בטעותם על־ידי עצת הנחש ותלו בגשמיות - שאמר להם מן העץ אכל וברא וכו', וזהו בחינת מעונן ומנחש וכו', שרוצה לקבל עצות מגשמיות העולם־הזה, ובאמת הוא להפך, כי בגשמיות העולם־הזה אין שום עצה ועקר העצה אי אפשר לקבל כי־אם מהתכלית מבחינת קדם הבריאה, הינו מהשם־יתברך, וצריכין לקשר אחר הבריאה בקדם הבריאה, כנ"ל.

וזה שסים הפסוק (דברים ח, יג): תמים תהיה עם ה' אלקיך, כי כשאינו מקשר אחר הבריאה בקדם הבריאה, אזי אין לו שום שלמות ותמימות, כי אין שלמות כי־אם להשם־יתברך ובלעדו יתברך הכל חסר, וכשמקשרין הכל להשם־יתברך אז הוא תמים עם ה', כי על־ידי שקשר הכל להשם־יתברך אז נעשה תמים ושלם. וזהו תמים תהיה עם ה' אלקיך - שתראה להיות תמים ושלם עם ה', דהינו שתקשר עצמך וכל הבריאה כלה להשם־יתברך - שזהו עקר השלמות והתמימות, ואז דיקא תוכל לקבל עצות שלמות, כי עקר העצות נמשכין משם, מקדם הבריאה, ואי אפשר לקבל שום עצה כי־אם כשמקשרין הכל להשם־יתברך - שזהו עקר השלמות של כל הבריאה. וזהו תמים תהיה עם ה' אלקיך.