# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1081/63/5/

ועל־כן אי אפשר לקבל עצות נכונות כי־אם על־ידי צדיקי הדור האמתיים, כי סתם בני אדם רחוקים מהתכלית, על־כן הם רחוקים מעצות, אבל הצדיקים משיגין אור התכלית, על־כן הם יכולין לתן עצות שלמות לכל אחד על־ידי השגת התכלית שהם משיגין שמשם כל העצות כנ"ל, וזה שנאמר בהמנהיג: "העם אשר ברגליך" (שמות יא, ח) – 'ההולכים אחר עצתך'. אבל אי אפשר שיהיה מנהיג שיוכל לתן עצות, שזהו עקר ההנהגה כנ"ל, כי־אם כשיש לזה המנהיג אמונה שלמה שאין שלמות אחריו, שלא יאמין בשום דבר שהוא מדרכי האמורי, כי בודאי כשמאמין, חס ושלום, באיזה דבר מדרכי האמורי - אין לו בעצמו שום עצה שלמה כנ"ל, ואיך יוכל להנהיג העולם? וזהו שכתב רבנו ז"ל שם במאמר הנ"ל (אות ג), שהמנהיג צריך שלא יטעה בשום דבר שהוא מדרכי האמורי, כי אז בודאי אינו יכול להיות מנהיג, דהינו להנהיג בדרך הישר לתן עצות נכונות, כי הוא בעצמו רחוק מעצה שלמה, מאחר שמאמין בדרכי האמורי, שהם ההפך ממש מעצות שלמות כנ"ל, כי אי אפשר לקבל עצה שלמה כי־אם מקדם הבריאה מבחינת התכלית האמתי, התכלית האחרון - שהוא השגת השם־יתברך, שהוא מקור ושרש כל העצות השלמות, כנ"ל:

הלכות מעונן ומנחש הלכה ד' נכללת בהלכות חקת העכו"ם הלכה ג

והלכה ה' - בהלכות רבית הלכה ה: