# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/61/2/

וזה שכתוב בטבילת כלים (במדבר לא, כג): "אך במי נדה יתחטא", ודרשו רבותינו ז"ל מזה (עבודה־זרה עה:): שכלים צריכין טבילה כמו נדה, כי טבילת כלים הוא בבחינת טבילת נדה ממש, כי דם נדות בא על־ידי חטא אדם הראשון שחטא בעץ הדעת, על־ידי־זה נגזר (בראשית ג, טז): "בעצב תלדי בנים", שהוא דם נדות (ערובין ק:), ומחמת זה צריכה הנדה טבילה - לתקן ולטהר מבחינת בעצב. בחינת עצבות, מרה שחורה, אנפין חשוכין, מיתה, פגם הברית, שהוא בחינת חטא אדם הראשון, כמו שכתוב (בראשית ב, יז): "ביום אכלך ממנו" וכו'. וזהו בעצמו בחינת טבילת כלים - כדי לטהר את הכלי מתכות הנ"ל, שיצאו מרשותו וממונו של שבעים אמות, מפגם העבודה־זרה הנאחז ביותר במיני מתכות, שהם שרש הממון כנ"ל, כדי לטהרם מהעבודה־זרה הכלולה מכל העבודות זרות, שהוא בחינת תאות ממון כנ"ל, שזהו בחינת "בעצבון תאכלנה" כנ"ל. נמצא, שהוא בבחינת טבילת נדה ממש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיח.): 'קשין מזונותיו של אדם כפלים כיולדה, דאלו שם כתיב, "בעצב", והכא "בעצבון"', וכמובא זה במאמר הנ"ל (סימן כג), עין שם. נמצא שהם בבחינה אחת, וכמו שכתוב שם במאמר הנ"ל, שתאות ממון הוא בחינת דם נדות, עין שם.

וזה בחינת הטבילה של נדה ושל כלי מתכות בבחינת (שם ב, יז): "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד", כי הפרוד מתחיל רק אחר שמשקה את הגן, ומשם מתחיל הפרוד על־ידי בחינת עץ הדעת טוב ורע שבתוך הגן, ועל־כן כדי לתקן ולטהר עצמו מבחינת דם נדות, שהוא על־ידי פגם עץ הדעת שמשם הפרוד - על־כן חוזרין אל שרשן, שזה בחינת טבילה כנ"ל, דהינו שחוזרים וטובלים במקוה מים, שהיא בחינת "נהר יוצא מעדן", שהוא בחינת תשובה, שהוא בחינת כלו טוב קדם הפרוד, ששם נתתקן הכל, כנ"ל.