# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/62/3/

והעכו"ם שהם רחוקים מאמונת ישראל, ועקר התרחקותם הוא מאמונת חכמים, ועל־כן הם לומדים קצת תורה שבכתב, דהינו תנ"ך. אבל תורה שבעל־פה - אין לומדים כלל, כי תורה שבעל־פה זה בחינת אמונת חכמים, שמשם הם רחוקים מאד. ומחמת שהם רחוקים מאמונה - על־כן אין להם כלים דקדשה, וכל כליהם הם טמאים אצלנו, ואי אפשר לנו לאכל מאכלינו, דהינו מאכל ישראל, מאכל דקדשה בכלים שלהם, כי כלים שלהם הם בחינת בורות נשברים אשר לא יכילו המים (ירמיה ב, יג); שאין יכולים לקבל אור קדשת המאכלים בכלים שלהם, שהם בחינת (ירמיה כב, כח): "כלי אין חפץ בו". וכל זה מחמת שהם רחוקים מאמונת חכמים, שעל־ידי־זה עקר קדשת הכלים, שאז הכלים קדושים וראויים לקבל בתוכם אור הקדשה, כנ"ל.