# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/62/5/

ועקר הטבילה היא לכלי מתכות. כי יש שבעה מיני מתכות, כי איתא בספר המעשיות, בהמעשה של 'מלך שגזר גרוש בגזרת שמד' וכו' (מעשה ד) המרמזת (בתהלים) בקפיטל ב': "למה רגשו" וכו' - שיש שבעה כוכבי לכת שהם כנגד שבעה אקלימים שיש בעולם, ויש שבעה מיני מתכות וכו', ועשה המלך דמות מהשבעה מיני מתכות שהיו מאירין בו כל השבעה כוכבי לכת וממנו היו שואלין עצות וכו', עין שם. וכעין רמז יש במאמר הנ"ל מעין זה, שעל־ידי סוד העבור שהוא מהלך שבעה כוכבי לכת, על־ידי־זה זוכין לעצה שלמה, כמבאר שם, שעל־ידי פגם אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נלקח סוד העבור מאתנו, על־ידי־זה אין לו עצה שלמה וכו'. וכן להפך כשזוכין לסוד העבור - זוכין לעצה שלמה, שיודעין לתת עצה לנפשו בכל דבר, וכל זה על־ידי תקון אמונת חכמים, שעל־ידי־זה זוכין להוליד גופים בבחינת פרי הארץ, כי תקון הגופים שהם בחינת כלים לקבל אור הנשמה הוא על־ידי אמונת חכמים כנ"ל והבן היטב, כי הכל אחד, והכל תלוי באמונת חכמים שעל־ידי־זה נתתקנין הכלים, ואזי נתתקנין המאכלים ואין עולה המותרות אל המח ואז זוכין לבחינת ארץ־ישראל, כמבאר במאמר הנ"ל.

ואז זוכין להוליד גופים בבחינת פרי הארץ, שראויים לקבל נשמה גבוהה שתהיה בקיאה בסוד העבור, ועל־ידי־זה זוכין לעצה שלמה. כי עקר סוד העבור הוא על־ידי אמונת חכמים, כי אורו הגדול יתברך אי אפשר להשיג מחמת רבוי אור וצריכין כמה צמצומים, כידוע, אבל כשמצמצמין האור, אזי יוכל להתגבר הצמצום וההעלם עד שלא ידעו ממנו, חס ושלום, כלל. ועל־כן צריכין לזה צדיקי וחכמי הדור האמתיים שהם יודעים איך לצמצם אורו יתברך באפן שנוכל לקבלו שלא יהיה רבוי אור. ואף־על־פי־כן לא יתעלם האור לגמרי, כי הם עושין כלים בהדרגה ובמדה שאינו נוטה לימין ולשמאל בבחינת 'משפטי אמת', שהוא בחינת עמודא דאמצעיתא - שאינו נוטה לימין ולשמאל, ועקר תלוי באמונת חכמים, שעל־ידי־זה עקר התהוות הכלים דקדשה, באפן שנוכל לקבל את אורו הגדול בהדרגה ובמדה, כנ"ל.

וזהו בחינת סוד העבור, שאינו נמסר רק לגדולי הדור, כי סוד העבור הוא לקבע חדשים ולעבר שנים, להשוות שנות החמה עם שנות הלבנה, שזה בחינת קדוש החדש, שהוא למלאות הלבנה מפגימתה, 'ולא יהיה בה שום מעוט ויהיה אור הלבנה כאור החמה' וכו', כי הלבנה היא בחינת מלכות, בחינת אמונה, כידוע. והחמה - היא בחינת אורו הגדול יתברך, בחינת (תהלים פד, יב): "כי שמש ומגן ה' אלקים". והלבנה נתמעטה, מחמת הקטרוג (חלין ס:): 'אי אפשר לשני מלכים' וכו', כי אי אפשר לקבל בעולם־הזה את אורו הגדול, ובהכרח למעטו ולצמצמו בכמה צמצומים, שזה בחינת מעוט הירח, שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך, כידוע. ומאחר שנתמעטה, משם נאחזין הסטרא־אחרא, עד שלפעמים נתמעט האור ביותר, עד שהם מעלימין, חס ושלום, האור לגמרי, עד שאין יודעין ממנו יתברך כלל.

על־כן אנו צריכין לקדש החדש למלאות הלבנה מפגימתה. אך תכף כשתתמלא לגמרי - שוב לא יהיה אפשר לקבל מחמת רבוי אור, על־כן אין מי שידע סוד הזה כי־אם חכמי הדור האמתיים, הגדולים מאד מאד, כי זהו בחינת סוד העבור שלא נמסר כי־אם לגדולי ישראל, כי אין מי שידע זה הסוד איך לצמצם אורו יתברך באפן שנוכל לקבלו, ואף־על־פי־כן לא יתעלם האור, אין מי שידע זאת כי־אם חכמי הדור. וכל זה זוכין על־ידי אמונת חכמים, כי עקר תקון פגם הירח הוא על־ידי פגם אמונה, כידוע.