# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/yore-dea1/1086/63/4/

וזה שאמר יצחק לעשו (בראשית כז, ג): "שא נא כליך וכו' ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי", כי יצחק הזהיר אותו שיראה תחלה לתקן בחינת הכלים בקדשה, ואז "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי" – מפקודין דעשה (תקוני־זהר תקון כא, נא.), דהינו מאכלים קדושים על־פי התורה, שזה אי אפשר כי־אם על־ידי תקון הכלים כנ"ל, בחינת שא נא כליך כנ"ל. וכן דרשו רבותינו ז"ל (בראשית־רבה סה, יג): "שא נא כליך" – 'בדק סכינך ושחט יפה שלא תאכילני נבלה', ועל־כן קרא בדיקת הסכין, להציל מנבלות, בשם "כלים", כי עקר אסור נבלות וטרפות ומאכלים טמאים הוא, מחמת שהם בבחינת פגם הכלים כנ"ל. ועל־כן הזהיר אותו על בדיקת הסכין בלשון 'שא נא כליך', כי עקר הוא לתקן הכלים, שעל־ידי־זה עקר קדשת המאכלים, שמחמת זה אסורים לנו נבלות וטרפות ושאר מאכלים האסורים, כנ"ל.

וזה בחינת מה שהשתמשו בכלים של בית־המקדש בסעדתו של אחשורוש, כמו שכתוב (אסתר א, ז): "וכלים מכלים שונים", כמו שדרשו רבותינו ז"ל (מגלה יב.). כי מלכות הרשעה הוא בחינת מלכות המן־עמלק, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, ומלכות המן היה כל כחו ממלכות אחשורוש. ועל־כן רצו להתגבר על־ידי פגם האכילה, והחטיאו את ישראל בסעדתם כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם), ועל־כן השתמשו אז בכלי בית־המקדש, כי רצו לפגם בהעשירות דקדשה שהוא בחינת כלי בית המקדש, שעל ידם עקר המשכת כל ההשפעות לכל העולם על־ידי כלים קדושים כאלו, אבל אסור להשתמש בהם להדיוט שלא יהיה בחינת רבוי אור, חס ושלום, רק להשתמש בהם בקדש, בבית־המקדש, ואז נמשך השפע והפרנסה על ידם לכל העולם. ואחשורוש והמן שהם מלכות הרשעה, שמתגברים כנגד מלכות דקדשה ועקר התגברותם לפגם העשירות דקדשה, חס ושלום, כנ"ל, על־כן התגברו להשתמש בסעדתם בכלי בית־המקדש, כי עקר הפגם על־ידי פגם הכלים, שעל ידם עקר המשכת החיות מחי החיים כנ"ל.